על לא תעוננו ולא תנחשו

1. קשה לי לענות על כך. מי שמונע מעצמו מפני שחכמים אמרו שיש בזה סכנה שומר על ההלכה (לדעתו). גם החכמים שאסרו זאת באמת חשבו כך ולכן לא עברו איסור. סגולות שאין להן מקור אכן קרובות לאיסור.
2. כנ"ל.
——————————————————————————————
שואל:
החכמים הראשונים שאמרו שיש סימן רע במכירת הקרקע הראשונה של אדם, האם הם לא עברו על "לא תנחשו"? אם נגיד שהם באמת חשבו כך, נוכל להגיד שגם מי שרואה חתול שחור באמת חושב שיש בזה סימן רע ובאותו יום ימנע נניח מלעשות עסקאות. ובכך בעצם עקרנו את איסור "לא תנחשו".
——————————————————————————————
הרב:
כך יש להקשות על כל הסימנים של הגמרא. אני באמת לא יודע. מי שבאמת חושב כך או מאמין שיש לו מקור  סביר לזה, אינו עובר. זה כמו ששימוש ברפואות אלטרנטיביות על אף שהוא כנראה שטות לא הופך לאיסור (כי אנשים חושבים שזה עובד). אמנם לפי הרמב"ם יש איסור להיות טיפש, אבל קשה להסיק מכאן שמי שהוא טיפש בתמימות עובר איסור (ולו איסור באונס). האיסור קיים במקום שבו אתה הולך אחרי משהו שאתה מבין שאין לו מקור אמיתי (יש מצבים כאלה, אף שנכון שהם נדירים). הרמב"ם סבר שאם אדם חכם כמוהו אומר לך שכל אלו הם שטויות אז ודאי שעליך לקבל את דבריו וגם אתה מבין זאת. זו נאיביות כמובן.
——————————————————————————————
שואל:
ביו"ד סימן קע"ט בשו"ע מוזכרים כל מיני דוגמאות למעונן ומנחש, וחלקן מותרות וחלקן לא. אני לא מבין מה ההבדל בין אלו שמותרות לאלו שלא (מה הקריטריון לאסור)? לפי מה שאמרת, אם בן אדם מאמין באמת באמונה תפילה כלשהי שקשורה לניחוש או עוננות, אז אין פה איסור. אם כך, נניח שאני מאמין שאם אני אוציא כסף במוצ"ש אז זה יהיה סימן רע להמשך השבוע מבחינת כספית, למה אסור לי לפעול בהתאם לאמונה הזאת?
——————————————————————————————
הרב:
מי אמר שאסור לך? לפחות בהנחה שיש בסיס סביר לאמונה הזאת ולא סתם הזיות. זה תלוי במחלוקת ראשונים, שכן לפי הרמב"ם מה שפועל אינו אסור (כי יסוד האיסור הוא להיות שוטה), ולרמב"ן וסיעתו יש דברים שפועלים ובכל זאת אסורים (כי אסור להיזקק לכוחות מהסיטרא אחרא). רפואה אלטרנטיבית היא דוגמה מצוינת. יש אנשים נבונים שמאמינים בזה, אבל אין לזה שום בסיס פרט לדוגמאות לא מייצגות שבמקרה הצליחו.
דומני שההבדלים בין המעשים תלויים באחד משני קריטריונים: א. האם זה עובד או לא (כלומר האם האמונה בזה רציונלית או לא). ב. האם זה מנהג הגוי או לא (כי הרמב"ם תולה את האיסורים הללו בחוקות הגוי).