על עקרון הסיבתיות ואינטואיציה

שו"תקטגוריה: פילוסופיהעל עקרון הסיבתיות ואינטואיציה
שואל שאל לפני 8 שנים

שבוע טוב ומבורך
ברצוני לשאול (כמובן, אם אין הדבר לטורח) מספר שאלות:
בספר הראשון אתה טוען כנגד גישת הסינטתי-אפריורי של קאנט, כלומר שהעולם מופיע אצל האדם דרך מסננת – ההכרה – ומשכך אי אפשר שיופיעו דברים הנוגדים את כללי ההכרה שהם הסיבתיות החלל והזמן. הפרכת גישת קאנט גוררת בהכרח את שיטתך שישנם דרכי הכרה המאפשרים צפייה ב'עצמם' של התופעות והמושגים, שהרי אם בעיית יום נפתרה בדברי קאנט, וההתאמה של העולם לשכל היא בכך שהשכל 'מכתיב' את העולם, אין מקור לתקפות האינטואיציה, לכן אני רואה צורך גדול לברר לעצמי את דבריך כנגד קאנט.
כפי שהבנתי הטיעון הוא שהסיבתיות אינה טרנסצנדנטלית, משום שאפשרי לחשוב על דברים שאינם סיבתיים, ולכן עומדת במקומה שאלת הסיבתיות והאינדוקציה, משום שאין הכרח שהדברים יופיעו בצורה סיבתית, ואם הם מופיעים בצורה זו נראה שישנה סיבתיות ב'דבר לכשעצמו'.
אלא שכבר הוגו ברגמן שאל זאת על קאנט, והסביר שאף שאפשר להעלות על הדעת מצבים שאינם סיבתיים, אי אפשר לדמיין מצבים נוגדי סיבתיות כלומר היפך הסיבתיות, ובכלל כל חשיבתנו היא סיבתית ולכן הדברים מופיעים בצורה זו כדברי קאנט.
אשמח מאוד אם תבאר לי את הפרכתך להסברו של קאנט, משום שאני חש כנ"ל שזהו הביסוס והתקפות של 'תורת ההיגיון השמעי'.
כמו כן לא הבנתי דיי הצורך מהו מקור האמונה באינטואיציה, כלומר ראיתי במהלך קריאת שלושת הספרים את המשמעות וההשלכה של קבלת האינטואיציה, אלא שחסרה לי הנקודה הראשונה: מדוע באמת אנו מעניקים לה סמכות ? רק משום שבלעדיה אין לנו הסבר להתאמה שבין איברי החישה והשכל לעולם בעצמו ?
אסיים בהערה מעניינת: ראיתי אי פעם משל מקורי בכתביך, על קבוצת ההולכים במדבר ולובשים לבוש קייצי וכו' ומשמעות המשל שההליכה במסורת מתייחסת לא רק למעשים החיצוניים, אלא לתוכן המושג.
מצאתי דוגמה מעניינת, בגמרא מנחות דף סב נחלקו רבי ורבנן מה מניפים בזבחי שלמי ציבור, דעת רבי שמניפים את כל הקרבן ודעת רבנן שמניפין את החזה ושוק בלבד, והגמ' מביאה אפשרות אחת לפרש את המחלוקת שדעת רבנן כיון שמקור תנופה שלמי ציבור הוא משלמי יחיד ושם מניפים חזה ושוק בלבד כן הדין גם בשלמי ציבור, משום שדון מינה ומינה. ודעת רבי, שדון מינה ואוקי באתרה ולכן מניפים את כל הבהמה. ואפשרות נוספת לפרש את דעת רבי שדון מינה ומינה אלא שהלימוד הוא "מה התם דבר שמתנה לכהן אף הכא דבר שמתנה לכהן" ולכאורה המח' היא האם כשלומדים דבר מה מדין אחר האם לומדים את הצורה החיצונית של הדבר או שלומדים את תוכנו.
הנני מודה מראש על דבריך, ואציין שהנושאים המדוברים בספריך מעניינים אותי מאוד ומספקים לי תשובה להרבה מן השאלות המציקות לי.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

שלום.
א. טענתי היא שאין שום הכרח שכל הדברים בעולם יופיעו לעינינו בצורה סיבתית. לדוגמא, יכול היה להיות מצב שמכל האירועים בעולם לא היינו מצליחים לחלץ סדירויות. לא היינו רואים שהימצאות באש שורפת, ושהפעלת כוח מניעה דברים, ושאר חוקי הטבע. אם במציאות בפועל זה לא היה כך, המבנה של השכל שלנו לא היה יכול להכריח את העצמים לנוע תמיד כשפועל עליהם כוח. ולאידך גיסא, אם עצם כלשהו היה נע ללא כוח, אין שום מניעה שנוכל להבחין בזה (אילוצי החשיבה לא מכתיבים אילוצים על מנגנוני התצפית החושית שלנו). אבל אנחנו לא רואים שום תופעה כזאת. ישנן תופעות מעטות מאד שאנחנו פוגשים ולא מצליחים למצוא את הסיבות שחוללו אותן. כל זה לא מוסבר אצל קאנט,  כך שדבריו חסרי שורש וענף במובן האמפירי.
מאידך, עולה השאלה של יום, שאינה אמפירית: איך אנחנו מצליחים להבחין בקשר הסיבתי? שאלה נכבדה, ואין לי עליה תשובה מפורשת. מה שאני רק טוען שהכושר הזה שלנו הוא עובדה, בין אם אנחנו מבינים אותו ובין אם לאו, ואין לכפור בעובדות.
באחד הספרים הבאתי את הסיפור על הוריי שכשסיפרתי להם על מישהו שנרפא מצהבת עם יונים הם צחקו עליי שבישיבה (=גוש עציון!) מבלבלים לי את המוח עם מיסטיקה הזויה. אמרתי להם שאדם רציונלי אינו אדם שמקבל רק את מה שהוא מבין, אלא אדם שמקבל את מה שיש עליו עדות ברורה, ואח"כ מנסה להבין. אם היינו מקבלים רק את מה שאנחנו מבינים ושנראה לנו סביר, לא היינו מתקדמים מאומה במדע ובכל תחום אחר.
 
ב. לגבי האינטואיציה, קודם כל ישנה העובדה שאנחנו אכן מאמינים בה. כל החשיבה שלנו, גם על השאלה הזו עצמה, משתמשת בכלים של אינטואיציה. זה כמו לשאול מי אמר שהלוגיקה שלנו היא אמינה. אין לנו אפשרות בלי זה, שכן גם הדיון על הלוגיקה ייערך בכלים לוגיים. לאינטואיציה יש אותו מעמד (גם אם היא פחות ודאית והכרחית). שנית, הראיה לתקפותה של האינטואיציה היא שההכללות האינטואיטיביות שלנו (=מה שנראה לנו הכי פשוט, התער של אוקאם) פשוט עובדות. בספר השני הארכתי בזה, ותמצית הדברים מופיעה בנספח ב של ספרי החדש על האבולוציה שיצא זה עתה. לדעתי יש שם הוכחה ברורה לכך שהאינטואיציה שלנו עובדת באמת, ולא רק שהיא כפויה עלינו.
 
ג. לגבי דון מיניה ומיניה ואוקי באתרא, הדוגמא אכן חביבה. אבל דומני שהיא לא שונה במהותה מכל דיון תלמודי-הלכתי אחר. לעולם הויכוח הוא מה להשוות ואיך להכליל. כאן זה אמנם יותר מפורש, ודומני שבמאמרי 'מידה טובה' כבר הערתי על כך. 
——————————————————————————————
שואל:
א. איך שהבנתי, הכוונה בדבריך היא שהחשיבה אינה פועלת במישור ההכרתי. מצד שני, אנו רואים שהחשיבה מעכבת מלהעלות על הדעת דברים מסוימים הנוגדים לה, שהרי איננו מעלים על דעתנו דברים הפוכים מהסיבתיות, משמע שחשיבה כן פועלת במישור ההכרתי.
ז.א. הבנתי שלא ייתכן שהחשיבה תראה כאילו אירע דבר כלשהו (כוח שגורם לתנועה) שאכן לא אירע אבל מנין לנו שהיא לא מעכבת מאירועים חסרי סיבה מלהופיע ?
ב. תמיד הביסוס לדבר הוא חיצוני לו עצמו, ואם תקפות האינטואיציה נשענת עליה עצמה זו אינה חולשה ?  ואכן אם הביסוס הראשוני אינו נשען על משהו מבחוץ, מהי התקפות של כל המערכת ?
——————————————————————————————
הרב:
א. אני לא רואה כיצד אירוע שהתרחש ללא סיבה ייעלם מעיניי (ודוק, לא משכלי אלא מעיניי). מה, פתאום יירד מסך ואני לא אראה אותו?
ב. כל מערכת היררכית צריכה להתחיל ממקום כלשהי (צבת בצבת עשויה). לבעיה זו יש רק שני פתרונות: 1. השלב הראשון הוא סיבת עצמו (כמו הקב"ה שהוא הצבת הראשונה בהיווצרות העולם). 2. שלשלב הראשון אין סיבה.
כעת תוכל לבחור מבין שניהם. אגב, במדע ומתמטיקה של ימינו מעגליות אינה מילה גסה. כל עוד נשמרת העקביות.
——————————————————————————————
שואל:
א. כשם שתודעתי יכולה לסדר את האירועים בקטגוריות חלל זמן, מדוע אינה יכולה להעביר רק אירועים סיבתיים, הרי באמת אי אפשר לחשוב על דבר שהוא נוגד את הסיבתיות, -שהבאתי מהוגו ברגמן לעיל- כלומר הדעה משפיעה גם על היכולת שלי.
 האם ייתכן לומר שתודעתי מראה כאילו ישנה סיבה ?
ב. לגבי האינטואיציה- שאלתי היא, שהאמונה בה עדיין לא מועילה, שהרי אמונתנו בה היא ג"כ אינטואיטיבית. (דומה הדבר לאדם שבא לתאר את מעלת הרגש הדתי בכך שהוא חש שיש לרגשן הדתי עליונות רוחנית, שהרגש אותו הוא חש על עליונותו של הלה, הוא מאותו מקור של הרגש הדתי).
גם הראייה על כך שהאינטואיציה 'עובדת' היא לא קבילה, לכאורה, כשאנו רוצים לבסס את תקפותה על הסיבתיות (-שהיא למעשה היכולת להוכיח מכך שמערכות 'עובדות'-) ותקפות הסיבתיות עליה.
לא הבנתי לגבי מה משתמשים במדע במעגליות.
——————————————————————————————
הרב:
א. אני לא מצליח לראות כיצד אירוע בלי סיבה לא ייתפס בהכרתנו. אם עצם כלשהו יתחיל לנוע ואין שום כוח שפועל עליו. האם לא נראה אותו נע?
ב. המעגליות היא מובנית בחשיבה שלנו, שהרי הצבת הראשונה לעולם צריכה להיות עשויה באחת הצבתות הנגזרות ממנה. לגבי מעגליות במדע זה דורש הרצאה ארוכה יותר ואכ"מ. הטענה שהאינטואיציה עובדת היא עקבית עם עצמה, משא"כ הטענה שהיא לא פועלת.

השאר תגובה

Back to top button