על קבלה ומנהגיה
הרב כתב בתשובה שהוא לעיתים מקבל את העקרונות הקבליים אך לדעתו אין לחשוש למנהגים קבליים שלא הוכנסו להלכה. שאלתי היא: א. האם אפשר דוג׳ לעיקרון קבלי שהרב כן מקבל ורואה כנכון ואמיתי? ב. האם עקרונות שהרב מקבל משליכים גם על מנהגים שקשורים לעיקרון זה והרב נוהג בהם? האם אפשר בבקשה דוג גם למנהג כזה אם יש? ג. האם הרב מחוייב למנהגים שנובעים מעקרונות אותם הוא לא מקבל ונכנסו להלכה (בעקבות פוסק שכן קיבל אותם כנראה…) ואם הרב כן נוהג אותם האם זה מתורת מנהג ואז לכאורה ניתן להתיר אותו כמו מנהג?
תודה מראש על זמנך היקר
זו לא שאלה של נכון ואמתי כי אין לי דרך לשפוט את זה. אבל מדין מנהג יש לזה תוקף מסוים, דלא גרע מכל מנהג אחר. מנהגים שנכנסו הם נוסחאות שונות בתפילה (נוסח האר"י), כיווני מיטה וכדומה. יש בשו"ע הלכות שיסודן בזהר ובכתבי מקובלים. אני לא חושב שאין לזה תוקף אלא שיש לזה תוקף של מנהג לכל היותר. ואם הוא מנוגד להלכה הוא בטל. וכידוע כ"כ המג"א בהל' תפילין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
