ערך חיי האדם

דומני שזה לא חז"ל אלא הראשונים (ראה למשל רש"י שמות כב, א).
אם קבוצה באה להרוג אותי מותר לי (ודומני שאני חייב) להרוג את כולם. אין שום הבדל בין יחיד לרבים בעניין זה. הרי אם אין להם דין רודף אז אסור לי להרוג אפילו אחד כי דמי לא אדום מדמו. אבל אם הם באים להרוג אותי יש לכולם דין רודף ועליי להרוג את כולם.
גם אם הם רוצים להרוג אותי כי אני חוטא מותר לי להרוג אותם. וראיה לדבר מזמרי שהגמרא אומרת שהיה מותר לו להרוג את פנחס מדין רודף (או לפחות לא היה מתחייב מיתה על כך). עד כדי כך שהמשנה למלך על הרמב"ם בהל' רציחה מסתפק האם כששליח בי"ד בא במסגרת תפקידו להוציא אותי להורג האם מותר לי להרוג אותו מדין רודף (למסקנתו לא). וזה נאמר כשההורג עושה משהו שמותר לו או אפילו שזה תפקידו. אתה שואל על סתם מישהו שהחליט להרוג אותי כי אני חוטא. זה רודף גמור לכל דבר ועניין, וכ לאחד שרואה אותו צריך להרוג אותו (ולא רק הנרדף).