פוזיטיביזם לוגי

שו"תקטגוריה: פילוסופיהפוזיטיביזם לוגי
פאפאגיו שאל לפני 12 חודשים

שבוע טוב! 
1- אם אני מבין נכון (?), האמפיריציזם הלוגי מוסיף על דברי יום ולוק שלא רק שמושגי החשיבה נבנים ע"י תצפית ואינם מולדים אפריורית באדם, וממילא טען יום שלעולם לא נפגשנו מושגים כמו "אינסוף" "סיבתיות" "אלוהים" וכו', אלא שאין כלל משמעות קוגניטיבית למטפיזיקה ומושגים אלו הינם נונסנס.
כלומר, בעוד שליום אומנם אין להם ערך אובייקטיבי ואינם קיימים במציאות, החוג הווינאי מוסיף שהם אינם אומרים כלום גם לאדם?
2- איני מבין מנין נובעת ההנחה שלהם שמושג שהמילה שמייצגת אותו אינה מצביעה על מסומן נצפה, אין לו משמעות (והוי כעין שפה פרטית), אולי הם צודקים שמושגים אינם נבחנים אמפירית אינם קיימים, אבל מדוע שלא יהיה להם תוכן קוגניטיבי?
3- לפי הפוזיטיביסטים יוצא שתאוריה מדעית אינה יכולה לתאר ישים תאורטיים שאינם נצפים וכפי שאכן קבע מאך (אבי הפוזיטיביסטים) שתאוריה מדעית אינה מניחה אף פעם שיש ישים אובייקטיבים, אלא היא רק דרך נוחה ופרקטית להתייחס למציאות, אולם כל מקרה בטבע הינו מקרה פרטי ותו לא.
וא"כ ק' לי איך בכלל ניתן לדבר על לדוגמה עיקרון הסיבתיות שאינו נצפה, והרי אומנם יום טען שאכן אינה משקפת את המציאות אלא את האדם, אך האם לפי קרנפ נצטרך לומר שסיבתיות הינה נונסנס?
כלומר, איך מאך יכול לטעון שהתאוריות הינם רק דרך נוחה, והרי יוצא שא"א כלל לדבר על זה והוי נונסנס, ואיך ניתן בכלל להתייחס לזה גם אם לא משקף את המציאות עצמה?
4- איך בכלל לדבריהם ניתן לדבר על מושגים כגון "בעלות", או אפי' איך ניתן להתייחס לקבוצת פריטים כאחד, והרי הדרך לקשר פריטים כגון משלושים זה לזה ולהגדירם כצורת משולש, היא או ע"י אפלטון שרואה את אידאת המשולש, או ע"י אריסטו שטוען שזה רק הפשטה הנעשית בחשיבה. וא"כ כיצד ניתן להתייחס להכללה של דברים, והרי עצם ההכללה אינה נצפית אמפירית אלא היא אישית (לכה"פ לאריסטו ובוודאי לאפלטון), וא"כ לא ניתן להצביע עליה?
ה"ה איך ניתן לתאר תאוריות פסיכולוגית ואפי' כל סיטואציה חברתית, והרי א"א להצביע על עצם ההגדרה הכללית שבה?
5- בעיקר, מדוע הם טוענים שיש יותר ערך קוגניטיבי לישים מדעיים הגם שהוו רק דרך נוחה להתייחס למציאות ואינם נצפים, מאשר לאלוהים. והרי עד כמה שניתן להתייחס ולהשתמש בעיקרון הסיבתיות וכו' הגם שלא נצפים ולשם הנוחות, ה"ה שנוכל להתייחס ולהשתמש ולדבר על האל (הגם שאינו בהכרח קיים ונצפה, לכה"פ כחישוב), שהרי המושג אלוהים הוי דרך נוחה לבנות תאוריה על העולם היות ומסביר את קיומו, וכפי שעיקרון הסיבתיות אינו נונסנס הגם שלדבריהם אינו קיים, ועכ"פ ניתן להשתמש במושג זה?
6- איך בכלל לדבריהם פועל המדע? מה הכוונה מקרה פרטי ולא ראים באמת את הישים? איך מדמים זל"ז ובונים חוק כללי?
תודה רבה!
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 12 חודשים

2. לטענתם משמעות היא הוראה (הצבעה).
3. ייתכן שלטענתם זה מושג סובייקטיבי בשפה שלנו ולא טענה על העולם. אמנם יש לדון האם צפייה בתוכנו פנימה שמה צפייה. אם כן, אז את כל המטפיזיקה ניתן להכשיר כך.
4. ניתן להגדיר מושגים בהסכמה. לגבי ההכללות, ראה 3.
5. זו הערתי ב-3.
6. נראה שלדעתם אלו הגדרות שלנו שמועילות לארגן את התצפיות.

השאר תגובה

Back to top button