פורים היה או לא

למה? הרי אם חז"ל תקנו תקנות כי חשבו שהיה x ורק זו הסיבה לתקנות, אם מוכח שx לא קרה, אין שום טעם להמשיך בקיום התקנות?

הם תיקנו כי חשבו שזה מה שהיה, אבל הלקח והתובנות בעינן גם אם זה לא היה.

א. איזה לקח נותר בעינו?
ב. למה זה שונה מאיסור הריגת כינה בשבת? כל הסיבה שתקנו את זה זה על בסיס עובדתי שגוי, לא?

אני אחדד, ברור שפה חש מסר וזה לא סתם טעות ללא כל ערך. אבל סוף סוף הסיבה שתקנו זה זכר לאותו הנס, ואם הוא לא ארע זה לא אומר שזאת הלכה שגוייה כמו כינה בשבת גם אם יש לה איזה ערך חינוכי שהוא נכון?

אין שום קשר. נניח שאסרו עוף בחלב בגלל שראו פעם מישהו מתבלבל ואוכל בשר בחלב. לאחר מכן התברר שזה היה סויה. האם התקנה בטלה? ממש לא. החשש שמא יאכל בשר בחלב הוא אמיתי. הטעות הייתה רק במקור ההשראה לאיסור.
לעומת זאת, בכינה אין שום היתר להרוג אותה בשבת. זו טעות באיסור עצמו ולא במקור ההשראה לאיסור.
בפורים קבעו זכר לנס של הקב"ה, והלקח הוא להודות לקב"ה על נסיו. נניח שהנס לא היה. אז מה? עדיין הלקח בעינו (כמו העוף בחלב).

נו באמת, הדמגוגיה הילדותית של 'ביקורת' המקרא גם הגיעה למקום היחיד בעברית שחשבתי שהשתחרר ממנו.
וודאי שפורים "לא היה" כמו שהמהפכה הצרפתית לא היתה וכמו שכל אירוע היסטורי אחר אינו קשור לעם ישראל משום מה הוא בטוח התרחש למרות שניתן להכחיש הכל מכל כל.
יש עוד מישהו שמתייחס ברצינות ל'ביקורת' המקרא? כל אירוע היסטורי אפשר להכחיש לרבות קיום מדינת ישראל. לדוגמה; יש בעולם כ-2 מיליארד מוסלמים שמכחישים מכל וכל את קיום המדינה – נתאר לעצמנו בעוד אלף שנה, אם מדינת ישראל תעלם ו"מדענים" מנסים לשחזר את ההיסטוריה המקומית של המאה העשרים לספירה הנוצרית, בהתאם לרוב המקורות ששרדו – הדעות המוסלמיות ופרו 'פלסטיניות'. יוצא שאין ישראל ואין מדינה ואפילו אין עם יהודי (ע"ע שלמה זנד ושאר ירקות). כאתיאיסט לשעבר, לא ראיתי שום 'הוכחה' נגד הקיום ההיסטורי של אירועי מגילת אסתר או של כל אירוע אחר בתורה. כל 'טיעון' כזה או אחר ניתן להשליך על כל אירוע שאנו 'בטוחים' שהיה. גם על מוחמד נביא האסלאם קמו לאחרונה מערערים ומדובר על דמות במאה השביעית… ללמדנו שעל הכל אפשר להכחיש לפי הלוגיקה של "אין איזכור x ואין ממצא y ואין מקור z" הגיע הזמן להשתחרר מהאובססיה הגרמנית הזאת להכחיש את התנ"ך זה לא רציני ולא אינטלקטואלי.

הרב מיכי,
לא הבנתי את דבריך.
נניח שסיפור הנס הוא אגדת עם שעברה במסורת במשך כמה דורות עד שהגיע לחכמים, והם תיקנו לקרוא מגילה, לשלוח מנות איש לרעהו ולתת מתנות לאביונים. מה הטעם לעשות את הטקסים האלה בימינו אם המאורע לא התרחש ?
למה לי לחגוג על אירוע שלא קרה ?

כי החג אינו מטרה לעצמו אלא אמצעי להעביר מסרים ולחנך. אז אין בעיה להעבירם דרך מיתוס. איוב לא היה ולא נברא ועדיין לומדים אותו. ואולי גם טרומפלדור ומימרתו הידועה.

האם זו יכול להיות עוד דוגמא טובה להבדל בין הקשר הגילוי להקשר הצידוק ?

במובן מסוים.

מה בדיוק המסר החינוכי של פורים? אני מצליח לחשוב רק על זה שהמסר הוא שהקב"ה מציל אותנו בדרך ניסית, וסיפור המגילה מהווה סוג של ראיה לכך. אם הוא לא ראיה לכך, אז מה ההיגיון? זה בכלל מסר נכון בעיניך?

סיפור המגילה אינו ראיה לכך אלא דוגמה לכך.
זה מסר נכון אחרי פרשנות שאין כאן מקומה.

יש כמובן עוד הרבה מסרים, כמו שניתן להבין ממימרות כגון פורים ואסתר לא בטלים לעתיד לבוא וכדומה.

ובאמת על דרך זה צדקו החסידים להגיד כל מיני "בחינות" למיניהם כאילו שזה מרומז ע"ז וגם יש להגיד כל מיני תורה'ס כזה, דבאמת הכול (מה שהוא דברי מוסר וכדו' כתוב שם .ודו"ק

ומה אם מעמד הר סיני לא היה הסטורית, האם יהיה שונה ביחס לציית לחז"ל וטעויותיהם (או פרשנות ההסטורית שלהם ומסר שלהם לגביו)?

לגבי מעמד הר סיני המצב שונה. בלי שהוא היה מניין אני בכלל יודע מה צריך או אסור לעשות? צריך התגלות. ראה ביקורתי על הספר 'הוויה או לא היה' כאן באתר (בכתבים – סקירות ספרים).

אם אני מבין נכון, לדעת הרב הסמכות לחז"ל (לאפוקי סנהדרין) נובע מהסכמת הכלל, אם כן למה צריכים התגלות (הסטורית) לציית למה שהם חשבו שאסור מאיזה סיבה שיהיה?

אני לא מחויב לכל מה שקבוצה כלשהי שאני משתייך אליה מתחייבת לו. וכי כל שטות שתחליט הקהילה שלי מחייבת אותי? במסגרת הדיון על מחויבות לדבר נכון, יש משמעות לזה שהציבור שלי התחייב. בלי שיש אלוהים מצווה אין עליי שום מחויבות, לא מוסרית ולא הלכתית, ממילא גם לא המחויבות לפעול לפי הסכמת הציבור.

האם עצם קיומו של אלוהים 'מצווה' נובע ממעמד הר סיני? בלי התגלות (- אלוהים דאיסטי) אין עלינו להיות מוסרי מההגיון?

לא הבנתי את השאלה. אם אתה מאמין בהתגלות אז כנראה היה מי שהתגלה שם, לא? לכן עליך לשאול זאת את עצמך ולא אותי. לגבי המוסר, שוב לדעתי אין צורך בהתגלות. אם הגעתי למסקנה שאלוהים קיים והוא מצפה ממני להתנהגות מוסרית זה מחייב אותי גם בלי התגלות. פשוט לגבי ההלכה לא הייתי מגיע למסקנה כזאת ללא התגלות.

דיון מוזר. מה אכפת לנו אם הסיפור התרחש או לא? איזה הבדל יש בין יקום בו אירע הסיפור, ליקום זהה שבו הסיפור הוא רק סיפור? זה קרה או לא, ממש מזמן…
אם אתם תמהים מה הלקח והמסר של החג, אז אולי אל תחגגו אותו? מה זה קשור להאם הוא התרחש או לא? חוגגים כל דבר שהתרחש?

אפשר להתווכח אם יש סיבה לחגוג – פסח, פורים או וואטאבר – זה לא קשור לאמיתות המאורע או המשל