"פסיקה ספרדית מתונה"
מה דעתך ביחס לכל הדיבורים לאחרונה על תחיית הקולות של הספרדים לגבי דברים? מצד אחד שינויים בהלכה כאלה זה כן לפי שיטתך מצד שני בסופו של דבר האשכנזים היו 90% מעם ישראל לפני השואה (ויקיפדיה), אז באמת לדוגמה כשהרב חיים אמסלם מתיר את ההיתר שלו על מקוואות על בסיס רבנים ספרדים איך אני יכול להסתמך על זה בכלל? רבני המערב הם מיעוט דמיעוט בעם ישראל (הם אפילו לא כל הספרדים).
ובהקשר זה באמת עוד שאלה, זה שמותר לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק זה אומר שהוא צודק? או שפשוט אם הוא מיעוט אסור לי לסמוך עליו אפילו אם בעיני הוא צודק ובשעת הדחק מותר (לדעה שצריך להקשיב לדבני דורנו מצד אחרי רבים להטות, לא בהכרח מצד ככל אשר יורוך, שזו הדעה האמצעית בראשונים לדוג בדרשות הרן) אבל זה לא אומר שהוא צודק ואם סמכתי עליו והוא טעה אז נדפקתי.
זה לא כל כך לאחרונה. נדמה לי שצבי זוהר התחיל את האופנה הזאת, וכבר היכוהנו רבים על קודקודו והראו שיש לא מעט רבנים ספרדיים שהחמירו.
כשלעצמי לא ממש מעניינת אותי שאלת מוצאו האתני של הפוסק. השאלה האם הוא צודק. ןלכן איני רואה רלוונטיות לשאלה האם אלו היו חכמים ספרדים או אשכנזים. ואפילו אלו שסבורים כי השו"ע מחייב את הספרדים והרמ"T את האשכנזים (אני לא נמנה עליהם, אלא אולי כשיש לי ספק), זה אמור על השו"ע והרמ"א ולא על רבנים ספרדים או אשכנזים בימינו.
האם המנהג ללכת כ"א אחרי פסקי עדתו אינו מחייב מכח אל תיטוש?
לדעתי לא. כשיש לך עמדה עליך ללכת לפיה. כשין לך עמדה – אז חלים דיני המנהגים ואז יש מקום למנהגי העדות. כתבתי שכשיש לי ספק זה אחרת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer