פסי ביראות

אורן שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
מובא ברמב"ם לגבי פסי ביראות:

לא התירו הפסים האלו, אלא בארץ ישראל, ולבהמת עולי רגלים בלבד–והוא, שיהיה באר מים חיים של רבים.

נראה שמדובר בתקנת חכמים שבאה להתיר מצב שהיה אסור מדאורייתא. איך יש סמכות לחכמים להתיר דבר כזה?
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

זהו איסור דרבנן, כי מדאורייתא המחיצות הללו כשרות..
ראה סקירה כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA
 

אורן הגיב לפני 4 שנים

האם לעניין סוכה זאת גם תהיה מחיצה מועילה מדאורייתא?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

תלוי אם השטח בין הדיומדים הוא פתח או פרצה. אם יש שם צורת הפתח אז לכאורה זה מועיל גם בסוכה. בסוכה סוגיית דיומד היא בדף ד, ושם מדובר שסיכך על גביהם, ואז יש צורת הפתח. אבל ברה"י בשבת אין צורך בסיכוך, וזה כמובן לא מועיל להיות דופן לסוכה.

אורן הגיב לפני 4 שנים

ברמב"ם כתוב כך:
סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי, או על גבי באר שיש לה פסין–הרי זו סוכה כשרה, לאותה שבת שבתוך החג בלבד: מתוך שלחי זה ופסין אלו מחיצות לעניין שבת, נחשוב אותן כמחיצות לעניין סוכה.

משמע ממנו שהמחיצות האלו הן לא מחיצות גמורות לכל דבר ועניין, אלא רק מחיצות לעניין שבת, וזאת הסיבה שהן מועילות לסוכה רק ביום שבת. איך ייתכן שמחיצה מסוימת יכולה להיחשב מחיצה רק לעניין שבת ולא לעניינים אחרים? או שהיא מחיצה או שהיא לא.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

זו סוגיא סבוכה בסוכה ז ע"א. לגבי מיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה, ע"ש. ובעוד סוגיות רואים שיש הבדל בין מחיצת שבת לסוכה. למשל במחיצות גוד אסיק ואחית, נחלקו הראשונים (שם בדף ד ועוד).

השאר תגובה

Back to top button