פרדוקס הנבל

אכן הסכמתי שאינה במנין
אך אמרתי שאין תכל'ס שום נ"מ אם היא מהמנין או לא
והרי כל הסברך בנוי על זה שלמה הרמב"ן לא הכניסה למנין, שעל זה ענית כי אז יהיה פרדוקס,
ועל זה אני מסביר, שזה שהיא לא במנין זה לא מעלה ולא מוריד לענין הפרדוקס, כי תכל'ס היא מצווה דאורייתא ככל המצוות שהם כן במנין, ומנין המצוות הוא נ"מ לדברים אחרים כמובא ברמב"ם, וכדוגמת מצוות זכירת יציאת מצריים בלילות שהבאתי, וא"כ הפרדוקס קיים וניצב

יש דברים שלא במניין בגלל שיקולים טכניים. אבל זה לא במניין מפני שאינו מצווה. איך אני יודע? בגלל הפרדוקס.

אבל אתה לא ברור, ואסביר, כי גם אם אם זה לא נמנה בכלל התרי"ג, אבל עדיין זה מצווה מדאורייתא, אז יש כאן פרדוקס, כי הנה נצטוינו מהתורה על לא להיות נבל,
לא הבינתי איך הפרדוקס ברח לך, בגלל שהיא לא נכנסה בתרי"ג?

סליחה נשמט מתגובה הקודמת

לשון הרמב"ן, בפירוש שזה מצוה (אף שלא צ' את הרמב"ן דעצם זה שזה כתוב בתורה זה מצווה וכן מבואר בספר המצוות לרמב"ם)

וז"ל הרמב"ן "והענין כי התורה הזהירה…והתירה… א"כ ימצא בעל התאוה מקום… והנה יהיה נבל ברשות התורה, לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה וצוה וצוה וצוה וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות…. באלו ובכיוצא בהן באה המצוה המצוה המצוה המצוה המצוה המצוה המצוה המצוה הזאת הכללית."

אפי' אם תחלוק על הרמב"ן שזה לא מצווה (שלא כדמשמע מדבריך במאמר), זה לא יעזור, כי אם זה כתוב בתורה אז זה מצווה כאמור, גם אם לא נמנה, והרי לפי הרמב"ן ולפי דבריך זה כתוב בתורה.

אני לא חולק על הרמב"ן, אתה פשוט צריך להפסיק להתעקש. התורה לא מצווה אלא מצפה. זו גם כוונתו. זהו. מיציתי.