צמחונות והלכה
שלום הרב,
ראיתי כמה פעמים שכתבת אודות צמחונות. תורף התשובות שראיתי היו אודות הצער שבעלי החיים עוברים. אני רוצה לגעת בנקודה של עצם אכילתם.
מה ההיתר המוסרי לכך? מדוע לדעתך אין חובה עלינו שלא להרוג אותם עבור תאוות אכילתנו?
שאלה נוספת: נניח שאכן המוסר אוסר זאת. ונניח שהתורה אומרת לנו להרוג עבור אכילה בעלי חיים. האם ניתן להסיק שהתורה לקחה את החשבון המוסרי, ולמרות זאת ציוותה על האכילה, או שמבחינה תורנית משפטית עלינו לאכול, אבל מוסרית אין לאכול, והתורה (יותר מדוייק: הקב"ה) משאירה פתוח ואז ייתכן שהקב"ה רוצה שנלך אחר השיקול המוסרי? בקיצור מתי התורה פוסקת את המילה האחרונה (למרות המוסר) ומתי היא רק פוסקת כגוף משפטי ואז האדם (וכוונת הרב"ה) שיעשה את הצעד המוסרי?
תודה לך!
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאלה שלי היא במהותי. אולי אמרה להיפרד ברובד הדתי, אבל המוסר נשאר, וייתכן שאלוקים רוצה שנקדיב למוסר, ומה שכתוב בתורה זה רק ברובד הדתי
ולכן? לא הבנתי. תן השלכה לדוגמה.
ההשלכה שהכהן לא יפרד, שכן ברובד המוסרי זה לא מוסרי. וכל הוראת התורה להיפרד הוא ברובד הדתי הלבד
הוראת התורה היא להיפרד. ומכיון שהסתירה היא מהותית ולא מקרית, סביר שהתורה לקחה בחשבון את שני האספקטים.
לדידך, התורה היא לא ברובד הדתי? גם ההוראה היא רק באסקפט זה. ולא בחשבון הכללי של שני הרבדים (דתי ומוסרי)?
גל, אם כשהתורה ציוותה עליהם להיפרד זה היה רק ברובד הדתי (שהמוסרי גובר עליו), למה היא בכלל ציוותה את זה?
אם אלוהים היה מצווה עליך לעשות מעשה לא מוסרי היית מסרב ומסביר לו שהוא מצווה אותך רק ברובד הדתי ולכן אתה פטור מלקיים את הוראותיו? זה מאוד מגביל אותו. אני מניח שגם לך זה נראה מגוחך, וזה בדיוק המקרה של אשת הכהן
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer