צער בעלי חיים

כוונתך לבכור בהמה טהורה? הוא לא מוקרב ביום השמיני, אלא בתוך השנה הראשונה ללידתו. כפי שנאמר (דברים טו,כ): "לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה" (ראה משנה בכורות ד,א).
אולי התכוונת לומר שהשנה מתחילה מהיום השמיני ללידתו של הבכור, כיון שרק מיום זה הוא ראוי להקרבה (ראה ויקרא כב, כז).

1. ברגע שמחכים די זמן אין כאן צעבע"ח, שכן בהמות כשהן גדלות לא נותרות עם ההורים. אמנם הנתינה לכהן צריכה להיעשות קודם (אחרי 30 או 50 יום בבהמה דקה וגסה), ואולי גם זמן זה מספיק (איני יודע את טבע הבהמות הללו). וגם זמן זה לא מיועד להינצל מצעבע"ח אלא כדי לא להעמיס על הכהן (ראה משנה בכורות ד, א). ואולי גם הנימוק של צעבע"ח קיים כאן אלא שבגלל שמחכים בין כה וכה מטעם זה ממילא גם לא מתעוררת שאלת צעבע"ח.
2. שאלת הטבעונות עולה בהרבה הקשרים ולא רק בזה. בעצם בזה אין בעיה שהרי הקרבן נאכל לכהן ולא לבעלים. רק אם הכהן טבעוני תיווצר בעיה. אבל מה תעשה עם כל שאר הקרבנות שנאכלים לבעלים? מה תעשה עם בתי תפילין שנעשים מעור בהמה? וספרי סת"ם שנכתבים על קלף מעור? אין לי פתרון לכל זה (ואני גם לא מוטרד משימוש בבעלי חיים כל עוד אין כאן עינוי וסבל שלהם), ונצטרך לחכות לסנהדרין שתכריע.

הרב קוק כותב שלעתיד לבוא לא יקריבו קרבנות מן החי אלא רק מן הצומח, וזה יפתור את כל הבעיה. נחכה ונראה.