קאנט והרוח האנושית
רציתי לשאול את הרב על טיעונו של קאנט באסטתיקה הטרנסצדנטלית שההכרה האנושית, אינה משקפת את הדברים עצמם, אלא רק בצורה שעוצבו על ידי השכל. אך את הדבר כשהוא לעצמו, אין להכרה יכולת להשיג. האם נפרך טיעון זה?
שמעתי, שאיינשטיין פרך טיעון זה. אך רציתי לדעת, האם טיעונו מבוסס על נתונים אמפירים, שאינם יכולים לפרוך את הטיעון שהוזכר. כיון שאין ההכרה משקפת מציאות אובייקטיבית שלא ייתכנו בה סתירות, שאין בעיה במציאות סתירות בהכרה פונומנלית בלבד. או שטיעונו של איינשטין, מצליח לפרוך את טיעונו של קאנט מסיבה כל שהי. ושמא יש פירכה אחרת לטיעוניו.
איני יודע מדוע אתה קושר זאת לאסתטיקה. זו האפיסטמולוגיה של קאנט בכל התחומים. איני מכיר פירכא של איינשטיין על טענתו זו של קאנט, ואני די בטוח שאין כזאת. ייתכן שיש כאלו שחושבים משום מה שתורתו המדעית של איינשטיין פורכת את קאנט, אבל לדעתי הם טועים.
אני כותב כעת טורים שעוסקים בנושא הזה (בלי שום קשר לאיינשטיין), ואני מקווה ששם תמצא סקירה טובה של העניין.
זו אכן אפיסטמולוגיה אבל החלק הראשון ב"ביקורת התבונה הטהורה" נקרא "אסתטיקה טרנסצנדנטלית" והוא עוסק בחלל ובזמן כצורות הסתכלות. כמובן שאין הכוונה לתורה כלשהי אודות היפה או האמנות, אלא לארגון הא-פריורי של נתוני החושים. על פניו קשה לראות כיצד איינשטיין מפריך את קאנט. מצפה לטורים בנושא:)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer