קבלת דברי חז"ל
שלום לכבוד הרב, רציתי לשאול שתי שאלות אני יודע שזה קצת ארוך אבל אני ממש ישמח לדעת את דעת הרב תודה .1. שמעתי בכמה שיעורים שהרב מסר שבלימוד התנ"ך אין שום תוספת מוסרית שהשכל האנושי לא יבין גם בלי לימוד התנ"ך ולכן אין טעם ללמוד אותו, ורציתי להבין הרי ודאי שכבר אין שום מוסריות שאפשר להוציא מהתנ"ך שלא ידעתי אותה לפני, אבל מי אמר שזהו תפקידו של התנ"ך ועוד שמניין לנו שבזמנים קדמונים שלפני מתן תורה לא למדו לפחות חלק מהמוסר מהתנ"ך [לא דברים כמו רצח וגניבה] כמו הכנסת אורחים שלומדים מאברהם שגדול מקבלת פני שכינה וכ"ו אולי בזמנם המידה הזאת לא היית נפוצה, ואם דעת הרב נכונה שאין טעם ללמוד תנ"ך כי אין מה ללמוד ממנו אז מדוע הרבה מאוד ראשונים כתבו חיבורים על התנ"ך וכי הם ביזבזו את הזמן? נראה לי ברור שלימוד התנ"ך הוא לא רק למוסר וזה שהיום זה לא מחדש משהו זה [אולי] כי התורה ומוסריה כבר נפוצו בעולם ונולדנ לתוך זה.
שאלה 2. הרב אמר שאין שום ראיה שיש עולם הבא ורציתי להבין אם כן שראינו בגמרא קידושין לט: שכר בהאי עלמא ליכא האם זה לדרבן את העם לעשות מצוות ותו לא? ועוד שאליהו עלה עם גופו לשמיים זה דרש? וכן מצאנו שסיפרו כן על עוד חכמינו שזכו לזה, האם זה דרש או גוזמא, מדוע בסוגיה הלכתית אני לא יוציא לגמרי את הדברים מהקשרן ואילו הכא כן, זה נראה כאילו כל מה שקשה לנו להבין אז הוא דרש וסודות שרק מאט יודעים אם בכלל אולי זה סתם שטויות ואם זה שטויות מדוע לי ליחס חשיבות לאנשים שמספרים שטויות ואם כן אז כן ההלכות שזה אותם תנאים ואמוראים מספרים מדוע לי לקבלם , [ואני לא מכחיש את זה שודאי יש דברים שהם דרש על מלא],
1. הסברתי זאת לא פעם. ייתכן בהחלט שבעבר למדו מוסר מהתנ"ך. זה אפילו סביר מאד בעיניי. אבל כיום אין מה ללמוד משם. אני מדבר על לימוד תנ"ך לאדם בימינו. השאלה למה הראשונים עסקו בזה היא שאלה טובה. ייתכן שהם טעו כמו שטועים בני זמננו שעוסקים בזה. או שהם ראו בזה ערך בעצם העיסוק גם אם לא באמת מוציאים מזה משהו חדש.
2. כשאמרתי שאין שום ראיה לא התכוונתי לחז"ל. השאלה מניין הם עצמם למדו זאת. טענה עובדתית או ערכית של חז"ל שמבוססת על סברתם שלהם אין לה תוקף. תרצה – תקבל, לא – לא. השאלה האם הם המציאו את זה מסברא או שהם קיבלו זאת במסורת. איני יודע ולכן אין לי עמדה. אלו לא שטויות אלא סברות שלהם, אבל עם כל הכבוד איני חייב לקבל אותן. מעבר לזה אני עוסק בדבריהם ההלכתיים כי זה מה שמחייב, אבל בדברי אגדה מהם באמת איני רואה ערך רב.
שלום הרב , לגבי התשובה השניה, שאלתי מדוע יהיה תוקף לדברי חז"ל ההלכתיים ולא לשאר הדברים, אף שבאמת אין שום נפקא מינה האם יש עולם הבא, מכל מקום להגיד שאני מוכן לקבל חלק מדברי חז"ל וחלק לא נראה לי מוזר ועוד שממש איני חושב שהם אמרו זאת זה מסברא מכיון שזה נראה מוסכם ופשוט, והרב לא ענה לי לגבי אליהו שזה כבר דברי נביא. תודה רבה
אני לא מקבל את דברי ההלכה שלהם אלא מקבל את סמכותם גם אם הם טועים. לגבי עובדות אין סמכות. הסברתי זאת לא פעם.
לגבי אליהו אין מה לענות. אלו סיפורים בעלמא. כבר הרמב"ם כתב שמי שמפרש את כל האגדות הללו כפשוטן הוא מכת השוטים.
נ.ב. איפה הרמב"ם ?
בהקדמת המשנה כמדומני (או הקדמת פרק חלק). שלוש כתות בפירוש האגדות.
חלק
שאלת פולו-אפ שנוגעת לסמכות האגדה אל מול סמכות ההלכה.
האם אתה מכיר דיונים הלכתיים או אפילו פסיקות של ממש שבהם המסקנה הלכתית מתעצבת לאור דברי האגדה? כלומר יש מחלוקת איך להבין דין מסוים ואז בא מתדיין מוסמך ומראה שההבנה הנכונה היא כך וכך מתוך הפרספקטיבה של דברי האגדה באותו הנושא.
ואפשר להרחיב את השאלה מעבר לזה: האם להערכתך הדיונים ההלכתיים של חז"ל הושפעו במידה מסויימת מהאגדה? הרי הם עצמם כתבו אותה.
סביר מאד שהייתה השפעה בין התחומים. לא בהכרח הגדה השפיעה על ההלכה אלא התפיסות של החכם או החכמים עיצבו את שתיהן ולכן יש ביניהם קשר. אבל זו לא השפעה ישירה ומודעת.
לגבי השפעות ישירות, יש לכך דוגמאות. יש דיונים הלכתיים שמביאים ראיה מסוגיא אגדית (אני עצמי הסברתי את עמדתי לגבי זכויות יוצרים באגדה על רבי אליעזר שלא יחסר מרבותיו אפילו ככלב המלקק מן הים). יש גם טור כאן באתר על אשו משום חיציו. 214.
חן חן
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer