קזואיזם באגדה

בכמה מקומות מצאתי בדבריך את הרעיון שההלכות שבמשנה מובעות בצורה קזואיסטית. רעיון נאה ומתקבל.
חשבתי להציע לפניך (ואולי כבר התייחסת לכך בעבר, איני ממש בקי בכתביך) להביט באופן דומה גם על האגדות (השקפתך הכללית על האגדות ידועה לי).
האגדות מלאות בהיגדים עזים עד מוגזמים, כגון: כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא (ואם מיד אחר כך הוא מקפיד לרצוח שניים שלושה בני אדם?) או המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא (ואם הוא עשה זאת פעם אחת בחייו, מתוך סערת רגשות?).
אם נבין את ההיגדים הללו כאמירות קזואיסטיות, המתארות חוק או כלל ערכי אחד בצורה מבודדת בכל האחרים (וזכורה לטוב הדוגמה שבפיך מחוקי הטבע שבספרי הלימוד), אולי ייקל עלינו לעמוד על נימת הדברים המקורית.
בברכה, ובתודה על מעייני תורתך המרווים רבים רבים.