קיום מצוות וסוגסטיה

שלום וברכה כבוד הרב.
בשנים האחרונות אני נחשף יותר ויותר לשטחיות והבורות שמאפיינים את החברה הדתית שלנו על כל מגזריה ופרטיה
(או לפחות את רובה המוחלט) והדבר מוליד בי המון שאלות אמוניות-פילוסופיות-מדעיות.
אולם אני בתהליך מתקדם יותר של הכנסת הדברים לפרופורציה הנכונה שלהם במטרה שלא לנטוש את כל מה שגדלתי עליו ואני מבין שאכן ההמון הוא רדוד ומטופש ובמקביל אני משתדל להעמיק ולשאול. את רבותי ואת אלו שאינם כאלה עבורי. 
ברצוני להתייחס כאן לנק' אחת מיני רבות שטורדות אותי ומונעות ממני להתקדם בעבודת ה' כפי שראוי לבן ישיבה שהייתי. נק' אחת אך יש בה עקרון שאני מזהה אותו שוזר נק' רבות אחרות. (אגב- סתם שיתוף- אני גדוש פחדים על הטלטלה הזו שבתחילת אני עמוק בחברה שגדלתי בה מעריך אותה ומסור כולי לאימוץ השקפת וכעת אני מרגיש מנותק ממנה ככ' לא שייך ולא מזדהה. זה קשה בטירוף).
ובכן-
סוגסטיה ואוטוסוגסטיה.
בעקבות הספק בצדקת דרכינו (היהדות בכלל וחברתי בפרט) אני מתקשה ל'שפץ' את ההתנהלות הדתית שלי.
זה לא חדש עבורי שקשה לי עם תפילות לדוגמה (בין עם ההתמדה בין עם הכוונה), אך המצב הזה שבו אני רואה את דרכי גם דרך עדשות זרות אותם מרכיבים אנשים מחוץ למחנה ישראל כמעט ולא מאפשר לי לקחת את הסוגיה הזו (שוב לדוגמה) ברצינות ולשפר את המצב.
אני מרגיש שקיום המצוות המעשי כמו שבת תפילין ובוודאי תפילה אלו פעולות אוטוסוגסטיות.
אני לא רוצה להאמין באמיתת תורתנו רק משום שאני עובר שטיפת מוח מתמדת.
המצב שאני נמצא בו הוא נורא בעייתי. משום שמחד אני לא משוכנע שהאמת חבוקה בזרועותינו- מה שמקשה כשלעצמו על מימוש חובות הלכתיות בסיסיות. ומאידך אני גם לא משוכנע שאנחנו מדמיינים. אני כן חושב שאמונתנו סבירה בהחלט או לפחות יכולה להיות כזו.  ולכן אני גם לא רוצה לעזוב את הכל. חשוב לי בכל זאת כן לתפקד כפי שההלכה מצפה ממני. אול פחות אני חושב שזה לא נכון לקבל החלטה כשערפל כבד אופף אותי מכל עבר. 
כלומר ברמת הדעת אני יכול להישאר בספק (כרגע). אך באזור המעשי לספק אין משמעות. או שאתה מתפקד כדתי או כחילוני. לעובדה שאני מתקשה להתפלל מחמת הספק לא רלוונטית משום שבפועל זהו ביטוי של התנהלות חילונית.
לסיכום- אני לא יודע מה נכון יותר ומה פחות. (כן אני יודע שאין וודאות בכלום).
ואני לא רוצה לצאת מהדרך רק בגלל שיש לי ספק ולנטוש את העבודה המעשית ההלכתית אך מאידך אני גם מרגיש שאם אעבוד ברצינות ובנחישות על הנאמנות לקיום מצוות ישפיע עלי הדבר באופן פסיכולוגי ויגרום לי לראות בדת את האמת. ולא כך אני רוצה שיראה המסע שלי.
אני לא יודע אם לרב יש פתרון. אבל אשמח לקבל עצה בכל זאת. 
בתודה…