ראשון שאומר שאמירות קיצוניות הן רק אגדתות ולא אמיתיות

עיין ברדק שמואל א' פסוק כ"ה [גבי עליית שמואל באוב ע"י המכשפה מעין-דור], בשם ר' שמואל בן חפני גאון.

וכן דרכו של המהרש"א באגדות דרבה בר בר חנה [כגון בבא בתרא דפים ע"ג ע"ד].

כנראה אתה מתכוון לריב"ש בשו"ת סימן קעא

לא כתוב שם כלל כזה. כתוב שם כעין מה שאני כתבתי כאן למעלה, שלפעמים חכמים מפליגים כדי להרתיע אנשים מלעבור עבירות. אין שם כלל שכל אמירה קיצונית אינה כפשוטה.
וזו לשון הריב"ש שם:
ומה שאמרת שהגאונים והרשב"א ז"ל כתבו שהעובר על החרמים והשבועות הוא בכלל לא ינקה והיינו כעובד ע"ג דכתיב בה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, ע"כ. אם הפליגו להגדיל העון ההוא כמו שעשו חז"ל שאמרו (שבועות לט) שבכל עברות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן לא ינקה, וכן שנפרעין ממנו ומכל העולם. לא אמרו בו שיהרג ואל יעבור כמו באותן ג' עברות וזה לא עלה על דעת שום אדם ולא חשב אנוש. אלא שדרך החכמים להפליג בהגדלת העונות כדי שישמר אדם מהכשל בהן. אמרו בפ' יש בערכין (טו:) כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עברות ע"ג וגלוי עריות ושפיכות דמים וכו'. וכן במס' נדרים (מ) יצא ר' עקיבא ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאלו שופך דמים. ובפ' ר"א דאורג (קה:) אמרו הקורע בגדיו בחמתו וכו' יהיה בעיניך כעובד ע"ג. היאמר אדם באלו וכיוצא בהם יהרג ואל יעבור, הא ליכא למימר.

בשם רשב"ח גאון ע"פ הרד"ק בשמואל א' פרק כ"ח פסוק כ"ד מובא וז"ל שם.

"…זה פירוש רבינו שמואל בן חפני ז"ל גאון. ואמר: אע"פ שמשמעות דברי רבותינו ז"ל בתלמוד (סנה' סה , ב) , כי אמת היה הדבר שהחייתה האשה את שמואל , לא יקובלו הדברים במקום שיש להם מכחישים מן השכל"…

אמנם, יש לדון האם ניתן להרחיב גישה זו גם לעניין אמירות קיצוניות המובאות בגמ'.