ריאליזם משפטי

שלום רבבב
אני באמצע קריאה של ספר ויש לי שאלה. הריאליזם המשפטי גורס כי השפיטה איננה יישום מכני של כללים, אלא הפעלת שיקול דעת מעשי המכוון לתוצאה מסוימת, תוך התחשבות בנסיבות המקרה, בהשלכותיו ובערכיו של השופט. לטקסטים המשפטיים יש מובן, אך אין בכוחם לבדם להכריע את ההחלטה. לאחר שהשופט מגיע להכרעה, הוא פונה אל המקורות המשפטיים כדי לבסס ולהצדיק אותה במסגרת הדין.
האם אתה מסכים עם הטענה שלפיה החלטות שיפוטיות נובעות בעיקר מהשקפת עולמו של השופט ומהתוצאה שהוא מבקש להשיג, בעוד שהחוק הכתוב משמש בעיקר להצדקה בדיעבד ולא כמקור קנוני ומכריע להחלטה עצמה?
 
כשאני אומר משפטי, הכוונה גם לגבי מה קורה בהלכה. האם פוסק פוסק לפי עמדתו האפריורית אינטואיטיבית, ואחכ מפרש את ההלכה בהתאם, או לפני מה שההלכה קובעת מלכתחילה ?