רמקול בשבת
הרב, לאחרונה עלתה לי תחושה בכל מה שקשור לחשמל בשבת שהפוסק עושה מה שהוא רוצה- ז"א כשנראה לו, הוא יכול למצוא פיתרון ולומר שספק דרבנן לקולא, וכשהוא לא רוצה הוא לא משתמש בכלים להתיר, לדוג'- הרב מלמד בפניני הלכה כותב לגבי השארת רמקול דולק כל השבת שיש בו כמה בעיות:
1. יש דעות ששימוש ברמקול אסור מצד גזירת חכמים שלא להשמיע קול בכלי מיוחד שנועד לכך.
2. השימוש נראה כמעשה חול ועלולים חשוב שהדליקו אותו בשבת.
הבעיה היא שזה נראה כאילו קודם כל חשוב לו לאסור את העניין (אולי כי זה מרגיש רפורמי) ורק אחר כך למצוא נימוקים הלכתיים, כי בהמשך הוא אומר על מעלית שבת שיש מחלוקת בנושא והולכים במחלוקת לקולא כי זה דין דרבנן (לכאורה כמו אצלינו ב1) ולגבי 2 עולה התחושה שאם היו רוצים היה אפשר למצוא פיתרון (לדוג' לשים שלט שיודיע שרמקול זה הודלק מע. שבת או משהו אחר) זה סתם הצעות לכיוון פתרון, הנק' החשובה היא שאני מרגיש שאין לי בנושא הזה אמון במערכת, כי קל לי לדמיין שעוד דור או שניים יהיה מקובל להשתמש ברמקול בשבת וימצאו פתרונות למה שצריך, והסיבה העיקרית שזה היה אסור היום היא הפסיכולוגיה של הפוסקים. מה דעת הרב? האם הגיוני שבנושא החשמל בעוד הרבה שנים יהיה שינוי מהותי בלי שינוי של סברות יוצאות דופן? פשוט כי הפסיכולוגיה השתנתה? (זה לא מרגיש שיש פה איזה קו הלכתי שחור שיהיה קשה לעבור עם קצת רצון טוב…) האם לדעתך כל הדיון פה הוא לגמרי במישור ההלכתי ללא הטיה מראש של הפוסק, או שמא יש הטיה אבל זה בסדר כי זו סוג של 'אינטואיציה פסיקתית' שאני בתור בחור צעיר לא יכול להבין?
תודה.