רפורמת הכשרות

שו"תקטגוריה: כללירפורמת הכשרות
ישי שאל לפני 2 שנים

אני יודע שאת נגוע בדבר כי אתה שונא את הרבנות הראשית אבל חשבתי שאולי יכול להיות שתענה בצורה ישרה.
מה דעתך על רפורמת הכשרות?
אני מרגיש שכל צד בוויכוח לא אומר טענות לגופו של עניין. מצד אחד המתנגדים אומרים שהרפורמה פסולה בגלל שלפיד וליברמן תומכים בה ומצד שני התומכים ברפורמה אומרים שהמתנגדים הם רק בעלי אינטרסים וכו'.
האם יש לך טענות ענייניות בנושא לאיזשהו צד?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

חשבתי אולי הפעם לחרוג ממנהגי ולענות בצורה ישרה. אבל בסוף החלטתי שקשה לי מדיי. יש לי רק טענות לא ענייניות.
בכל אופן, מתוכנן טור על כך בהמשך ושם אשפוך את זעמי על הרבנות הראשית שאותה אני שונא.

דביר לוי הגיב לפני 2 שנים

יש פודקאסט של תמיד דורטל שמנסה לחלץ מהרב שמואל אליהו טענות ענייניות, ושואל אותו כמה שאלות טובות…
https://www.youtube.com/watch?v=frYBVu5yb5k

ירחמיאל הגיב לפני 2 שנים

דביר, אפשר קישור לפודקאסט המדובר?

בס"ד ו' בכסלו תשפ"ב

הרפורמה בשלב זה לא פוגעת ביכולתן של הרבנויות המקומיות לתת הכשר. אדרבה, היא מאפשרת לכל רב מקומי לתת הכשר גם מחוץ לעירו, כך שרבה של מטולה יוכל לתת הכשר גם במצפה-רמון, שאליה יגיעו מפקחי הרבנות במטולה בטיסה ישירה 🙂

הבעיה תהיה רק בשנה הבאה, כששר הדתות, מרן הגר"מ כהנא שליט"א, הוא שיקבע אלו רבני ערים ויישובים יוסמכו לתת הכשרים ואלו רבנים מקומיים לא יוכלו לתת הכשר. הווה אומר: רב עיר יצטרך לקבל 'הסמכה' מפוליטיקאי לפסוק בעירו מי כשר ומי לא? הפוליטיקאי יהפוך ל'רב רבנן' 🙂

בשנה הבאה תיפתח גם הדרך ל'תאגידי כשרות' לתת הכשרים. דבר שקיים 'דה-פקטו' גם כיום, ש'רבני צהר' מורשים גם כיום ע"י הבג"ץ לתת תעודות שבהן נאמר 'מפוקח ע"י רבני צהר'. כעת יותר להם לכתוב בפירוש 'כשר בהשגחת …, בתקווה שהציבור שלא רץ אחרי השגחתם – יתחיל לנהור אליה 🙂

ל'תאגידי הכשרות' נקבע רגולטור שיפקח על נאמנותן לקריטריוני העשרות. 'ממונה' זה יישב במשרדי הרבנות, אך לא יהיה כפוף כלל לרבנים הראשיים, אלא יהיה כפוף למנכ"ל הרבנות הכפוף למנכ"ל משרד הדתות. הווה אומר: שר הדתות, מרן הגרמ"כ שליט"א (או גרועים ממנו) הוא יהיה הרגולטור על תאגידי הכשרות. פוליטיקאי הוא רגולטור הכשרות!

עדיין, משאיר החוק בידי הרבנות הראשית את קביעת התקנים ל'כשרות בסיסית' ול'כשרות מהדרין', אך מנטרל זאת 'בנשימה אחת', שכן כל שלושה בעלי 'כושר לרב עיר' שאחד מהם מכהן בפועל, ואלה יוכלו להוריד עוד ועוד את 'רף הכשרות'. זה יכשיר מסעדות הפתוחות בשבת, זה יכשיר ירקות הנגועים בחרקים, זה יכשיר 'חדש' וזה – חלב עכו"ם וכו' וכו', כפי המצב בחו"ל ש'איש הישר בעיניו יעשה'. הבלאגן שיש כיום במזון המיובא מחו"ל, יהיה כעת בתוצרת הארץ.

הפיתרון שיש כיום לצרכן הכשרות – לבדוק על כל הכשר מחו"ל שהוא 'באישור הרבנות הראשית לישראל – יהיה נצרך מעתה גם בהכשרי הארץ, אלא שנפתח פתח רחב יותר להונאה, שהרי ה'תאגידים' יוכלו לרשום 'באישור הממונה על הכשרות ברבנות', ולך תבין שמדובר ב'ממונה מטעם שר הדתות היושב ברבנות', שכאמור לעיל אינו כפוף לשום סמכות רבנית.

בקיצור: הרפורמה תגביר את יכולתם של תאגידים מפקפקים להונות את הציבור!

בברכה, ש"צ לוינגר

מי ירוויח מרפורמה? הגיב לפני 2 שנים

המרוויחים הגדולים יהיו:, לכאורה. בעלי עסק, מפעלים ומסעדות שאינם מעוניינים בהשגחה ששואלת שאלות ודורשת דרישות. הם יוכלו 'לשים פס' על דרישות הכשרות, ולמצוא מי שייתן להם 'הכשר בלי דרישות.

תמיד ימצאו מי שלא יבלבל להם במוח על חילולי שבת, על בדיקות תולעים, על תרומות ומעשרות, בישולי עכו"ם ו'חלב עכו"ם', ועוד יציע להם מחיר זול יותר. 'תאגיד כשרות' מיקל התלוי כלכלית בבית העסק, וחרד שבית העסק יעזוב אותו כדי לקבל הכשר מ'מיקל' גדול יותר.

אבל הריווח של אותם בעלי עסק יהיה רק 'לכאורה', משום שהציבור הדתי והמסורתי-הספרדי ימשיך להקפיד על הכשרי הרבנות, ולכן כשם שהכשרי צהר לא מתרוממים ובעלי העסקים לא נוהרים אליהם אף שהם כותבים 'מפוקח' – כך הם מבינים שלא ירוצו אחריהם גם אם יכתבו 'כשר'. הקהל קצת 'מפוקח' 🙂

עלויות הכשרות לא יוזלו, שהרי שום בד"ץ חרדי לא יסכים להפוך ל'תאגיד כשרות' תחת רגולציה של מנכ"ל משרד הדתות, והם יעדיפו להמשיך לתת כשרות מוספת לכשרות הרבנות, כך שלא תיפתר בעיית 'כפל הכשרויות'.

יתירה מזאת, גם אם אירגון כשרות חרדי יסכים לתת כשרות ללא הכשר של הרבנות – הרי שעלותו של הכשר כזה תהיה גבוהה יותר, שכן הבד"ץ לא יצטרך לתת רק את 'הקומה השניה' אלא להשגיח 'מן המסד על הטפחות'.

וכפי שהזכרתי לעיל, רפורמת הכשרות תקל על תאגידים מפקפקים להציג מצגי שווא שהם כביכול 'באישור הרבנות', אבל הציבור לא ירוץ אחריהם בהמוניו.

בברכה, שצ"ל

וכפי שביארה ראשת הועדה למיזמי דת, הרבנית המדקנית יוליה מלינובסקי תליט"א מנב"ת, ה'כסף הגדול' של הרפורמה הוא בהסרת פיקוח מחלקת הכשרות הארצית של הרבנות הראשית על ייבוא בשר מחו"ל.

שכן עד עתה היה צריך המייבא בשר מחו"ל לקבל אישור ממחלקת הכשרות הארצית של הרה"ר לישראל. מכאן ואילך יוכל כל יבואן לסמוך על הכשרו של כל 'מאן דהוא' שיאושר ע"י ה'ממונה מטעם מנכ"ל משרד הדתות'.

למשל ירוויח מזה יועץ שר הדתות הרב אבינועם קטשר, שהוא שותף במשחטה בפולין, שמעתה יוכל להביא לארץ את תוצרת משחטתו, ויוכל להסתפק באישור 'הממונה מטעם משרד הדתות' שהוא 'מריונטה' שלו.

הר"א קוטשר חתם ב'הסדר ניגוד עניינים' שלא יעסוק במה שנוגע ייבוא בשר לארץ, אך כפי הנראה עיקרה של ה'רפורמה' נועד להסיר ממנו ומדומיו את פיקוחה של הרבנות. יועץ שר הדתות יפוקח מבחינה כשרותית ע"י הממונה מטעם מנכ"ל המשרד. 'ניהול תקין' במיטבו 🙂

בברכה, שצ"ל

הרב אבינועם קוטשר חתם בערבות של חצי מיליון ש"ח למפלגתו של גדעון סער, שותפם של בנט וכהנא.

ציון מקור הגיב לפני 2 שנים

על ניגוד העניינים של יועץ שר הדתות – כתבו של אמיר אטינגר, 'ניגוד העניינים של יועץ השר כהנא – נחשף', באתר 'סרוגים'.

על ערבותו ל'תקוה חדשה' – בכתבתו של חגי עמית, 'מה יש ללמוד על גדעון סער מהאיש שהעמיד לו ערבות על חצי מיליון שקל', באתר 'דה-מרקר.

בברכה, שצ"ל

אחת הבעיות, עליה הצביע מבקר המדינה. היא התלות של המשגיח בבעל העסק שממנו הוא מקבל את שכרו. בעיה זו אינה קריטית לענ"ד שהרי המעסיק אינו יכול לפטר את המשגיח כרצונו, שהרי אם יעשה זאת עלול הרב המקומי (שהוא עובד מדינה שאינו תלוי כלכלית בעסק המושגח) להסיר את הכשרות מהעסק. ולפיכך עצמאותו של המשגיח מול בעל העסק מובטחת.

עכ"פ, משאימץ בג"ץ את עמדת מבקר המדינה – נמצא פתרון (המישם למשל בפתח תקוה) שבו נמשגיח מועסק ע"י 'תאגיד השגחה' הכפוף לרבנות המקומית, כך שלא המשגיח ולא הרב הותן ההכשר תלויים כלכלית בבעל העסק המושגח. מודל זה הייה ניתן ליישום בהדרגה הראויה גם בשאר הערים.

לעומת זאת, כאשר הרב המקומי אינו נותן את ההכשר אלא 'תאגיד' – הרי שכל ה'תאגיד', מהרב נותן ההכשר עד אחרון המשגיחים תלויים כלכלית בעסק עליו הם משגיחים – הרי במקום שבעל העסק 'מירתת' מחשש שהרבנות תסיר ממנו את ההכשר אם יפר את ההוראות, רב התאגיד הנותן את ההכשר 'מירתת' שמא יעזבנו בעל העסק ויעבור ל'תאגיד' פחות מקפיד. אמינותו של הכשר כזה – פחותה בהרבה.

הצעתי לרבנים הראשיים הצעה לשיפור וייעול מערך הכשרות הממלכתי, ע"י הקמת 'בתי דין איזוריים' שיתמחו בענייני כשרות, שהם ידריכו את הרבנויות המקומיות בשאלות הכשרות הסבוכות הדורשות התמצאות והתעדכנות בכל הבעיות המתחדשות, וגם יהוו ערכאת ערעור ופיקוח על החלטות הרבנויות המקומיות, כדי להעלות את רמת הכשרות ולהגביר את אמון הציבור במערך הכשרות הממלכתי.

הצעתי הועברה ע"י הר"ד לאו לעיונו של השר לשירותי דת, אך ככל הנראה אין לשר עניין לשפר את המערך הממלכתי, ורצונו להוריד את רף הכשרות ולא להעלותה.

בברכה, ש"צ

מנפלאות ה'תאגיד' הגיב לפני 2 שנים

נפלאות ה'תאגיד' שביקרו חפץ שר הדתות, מתוארות יפה בכתבות הנושא 'כשרות צהר' באתר כושרות, ובהן: נתינת הכשר מיידי לבתי עסק שמהן הוסרה השגחת הרבנות עקב נפרת נהלי הכשרות, מתן הכשר למאפיה הפועלת בתוך מסעדה לא כשרה כך שניתן לחשוב בטעות שההכשר ניתן לכל המסעדה, מתן הכשר למפרע ליקב אחרי שבע שנים ללא פיקוח!, ומתן הכשר לירקות בנגיעות גבוהה לתולעים.

כשלים אלה ואחרים – פורטו במכתב של מחלקת הייבוא של הרבנות הראשית, המנמק את סירובה של הרבנות להכיר ב'צהר פיקוח מזון בע"מ' 'גוף מוכר לעניין ייבוא מזון' (מופיע אף הוא באתר 'כושרות').

אבל אין בעיה. כשלא עומדים בתנאי הכשרות של רבני ישראל – תמיד יש את יהרבנים הגאונים מתן כהנא ויוליה מלנובסקי ש.תליט"א שיכשירו. אשרי ה'תאגיד' שככה לו 🙂

בברכה, ש"צ

השאר תגובה

Back to top button