רצה לקדש אישה במקום רחוק

למסקנת הסוגיא ניתן לעשות שליח לשליח?
אם זה כ"כ פשוט מדוע צריך פסוק אם הוא שלוחו של הראשון, הרי כיון שסו"ס חודש דין של 'שילח' מלמד שניתן לעשות שליח, אי תימא דהוא ממשיכו של הבעל מה זה משנה מי ממשיכו ומדוע צריך פסוק לד"ז?

ברור שניתן. הרי זו ההנחה של סוגיית מילי, שעקרונית ניתן אלא במקום שהוא מילי.
כמו"כ ברור שאין צורך להכיר את המשלח. ראשית, מפני שבשום מקום לא כתוב שצריך. ויש גם כמה וכמה ראיות לזה. למשל, כל ישראל יוצאים בפסח אחד, וזאת למרות שהממנה אינו מכיר את כל ישראל. וכן עוד על זו הדרך. יש מקום לתהות מה פירוש "להכיר": פרצוף החוטם? השם? יש תכתובת מרתקת בין הרוגצ'ובר לבין רבי מרדכי קלינא בדין כתיבה לשמה בגט שעוסקים בדיוק בזה.
אלו העובדות ההלכתיות. כעת אפשר לדון בשאלותיך. ברור שלמסקנה שליח עושה שליח. המפרשים בפ"ב דקידושין דנו מה החידוש בזה, ונחלקו בזה שם. לפי רובם יש מקרים שבהם פשיטא ששליח עושה שליח והחידוש שם הוא רק למקרה מיוחד (שליח למעשה מול שליח לחלות ועוד). בכל אופן, אחרי החידוש ברור ששליח עושה שליח תמיד (אלא אם זה מילי).

תשואת חן חן על מכתבו תורת ה' תמימה , למסקנת הגמ' לא הבנתי את הלימוד מחלוקת הארץ ע"י הנשיאים למסקנה, אם יש לרב ביאור בדבר נשמח עד למאוד

לא הבנתי את השאלה. מה לא הבנת מחלוקת הנשיאים?

איך למדו?

מזה שהנשיאים חלקו את הארץ וזכו עבור אחרים.

וזה זכין? זה היה תפקידם…. אין זה משקף את זכין בתור דין כללי.. של סתם גברא הזוכה לגברא..

לא הבנתי את השאלה. הקטנים לא מינו את הנשיאים (בגלל היותם קטנים הם לא יכלו למנות אותם). אז איך הנשיאים זכו עבורם? מה פירוש שזה תפקידם? תפקידם להיות שלוחים? שליח הוא מי שבעה"ב מינה.

דומני שזו מח' באחרונים בכתובות יא ע"ב [רע"א ר' שלמה איגר], אי משום שאין להן יד לשליחות או שמא אין דעת והדעת היא זו שדרכה ניתן להגיע אל המושג שליחות,

אכן, ידוע שרעק"א שם טוען שרק אי אפשר למנות אותם אבל הם כן בתורת שליחות, ולכן בדין זכין זה כן מועיל כי לא צריך מינוי. אבל זה לא נוגע אלינו אלא לסוגיית זכין מטעם שליחות או לא.