שאלה בנושא קבלה

לדבריך אתה נותן חשיבות לאגדות חזל כמעט כמו שאתה נתון לסיפורי חסידים (שהם מן הסתם מקובלים).
זה הקשר

עברנו לכתבי חידה. לא חלק מהתחביבים שלי.

כתבי חידה? לא ברור לי למה אתה מתכוון.
אני אנסח את השאלה מחדש – קבלת האר"י לדוגמה, כשם שהוא בדה אותה מליבו (כך אני סבור), אותה יכולת יכלה גם להימצא אצל אחד מהמשוררים הגדולים של הדור. ועל סמך זה אני לא רואה המון הבדל בינו לבין מכונני מיתוסים אחרים שמספרים סיפורי מורל.
בתור אדם שלמד או חקר קבלה כמה זמן, יש בכל זאת לדעתך מקום יתר של כבוד לתת למקובל או שההנחה שלי מבוססת?

אתה חוזר ושוב ושוב לאגדות חז"ל וסיפורי חסידים, כשנושא הדיון שאתה עצמך הצבת הוא היחס לקבלה. התיזוז הזה מפה לשם הוא כתב חידה בעיניי.
לשאלתך, אם אתה סבור שהאר"י בדה הכל מליבו, אז מה יש לך לשאול? האם הוא בדיין שראוי לפרס נובל לספרות? מה פשר ההשוואה למשוררים? הזכרת שאני לא מניח כך. אז מה בדיוק אתה רוצה ממני?
בקיצור, טרם פענחתי את כתב החידה הקודם, אתה שולח לי כתב חידה אחר. אם לא נתקדם אני עוצר כאן.

אני הנחתי שהיחס שלך לסיפורי חסידים ולקבלה הוא זהה. טעות שלי.
"בדה מליבו" לא במובן של יצירה ספרותית שראויה להיות רב מכר, אבל באותו מובן שפרויד בדה מליבו את הפסיכואנליזה: הרעיונות אשר מוצגים אצל שניהם הם דרכם להבין את מורכבויות העולם, אך בסוף היום נוירופיזיולוגים עוד לא מצאו חלקים במוח שעונים להגדרה של אגו, סופר אגו ואיד.
זאת הגדרה שאתה יכול להסכים עליה?

ההשוואה לפרויד הרבה יותר מוצלחת. כתבתי לא פעם שבאמת משנתו של פרויד מופרכת לגמרי ואין לה שום בסיס אמפירי, ועדיין הוא יצר משהו מאד חשוב ומשמעותי. זו מערכת מושגית להבין את העולם הפסיכולוגי (שעד ימיו לא הייתה קיימת). כעת אפשר להתווכח או להסכים, ליצור היפותזות ולבדוק או להפריך אותן וכדומה. במובן הזה, המערכת הזאת היא לא המצאה אלא גילוי. זה בהחלט דומה למה שעושה הקבלה.

ובכן אם המערכת המושגית של פרויד נוצרה לשם דיון על הפסיכולוגיה, אז אני חייב לשאול לשם מה נועדה המערכת המושגית של האר"י? שכן, לא ציינת זאת אבל אני חייב להניח שזה לא לשם דיון על האלוה. אפילו אם היא באה רק לדבר על המרחק בין העולם שלנו לזה של הקב"ה, אני מטיל ספק אם יש מקומות ליסודות אימננטיים שכאלה ביהדות.
האם באמת יש צורך בדיונים על ניצוצות וקליפות, שבירה ותיקון כלים בשיח היהודי? שכמו שאתה מרבה לציין, אין בו שום תוכן אחר מלבד ההלכה, שהיא עולם סגור.

היא נועדה להבין את העולם והתנהלותו.
כל המושגים שתיארת הם מעשיים להפליא למטרה זו.
זה שביהדות אין מאומה מעבר להלכה זה לגמרי נכון, אבל איך זה קשור לדיון שלנו? קבלה אינה קשורה ליהדות. זו מערכת מושגית-מחשבתית להבין את העולם.
אגב, קבלה גם מציעה הסברים להלכה, אבל לא ניכנס לזה כאן.

את העולם והתנהלותו חקרו באותה עת אלה שאחראים על המהפכה המדעית.
את המניע מאחורי הפסיכואנליזה אני מסוגל להבין, שכן נפש האדם כלל אינה מובנת לנו, אבל סדרי עולם אנחנו מסוגלים לקלוט וזה שהקבלה הלוריאנית התפתחה באותו זמן שקופרניקוס, קפלר וניוטון גילו את התגליות שלהם מעיד לדעתי על נתק בין העם היהודי (שבאותו זמן גורש מספרד) והאינטלקטואלים האירופאים שפרחו, והנתק הזה כבר לא הכרחי.
קבלה אמנם אינה קשורה ליהדות (מזה ברור למה הניו אייג' אימצו אותה), אך היא שמה את העם היהודי במרכז עולמה, ועם זה טוענת טענות מופרכות למדי כמו שהקב"ה ברא את העולם עם אותיות השפה העברית (ספר היצירה), ועם זה לא מספיק תיאורים אנתרופרומורפיים של מלאכים וישויות נשגבות שגובלים בעבודה זרה (שיעור קומה).
ההיבט החיובי היחידי שאני יכול לתת לכתבי האר"י זה שהם מבטאים עבודה שלא לשמה, שאם ילמדו אותם בגיל צעיר ולא יתייחסו אליהם כאות קדושה שעינינו לא יכולות להיחשף אליהם עד גיל 40, אז הם יתפתחו לעבודה לשמה. בזה אני מסוגל לראות תועלת, אבל אני מתקשה לראות אם יש משהו מעבר.

כדאי לך לקרוא את הקדמת הרמב"ם למשנה. שם הוא מדבר על שלוש קבוצות (כתות) בפירוש האגדות. והוא הדין להכא. ביקורת פשטנית וילדותית כזאת יורה ברגל של החשיבה הרציונלית/ליסטית. רציונליזם אינו חייב לבוא עם חוסר בהבנת הנקרא. אתה בכלל מבין את המושג "לברוא עולם באמצעות אותיות"? לפני שתבין אינך יכול לחלוק ולבקר, וניכר שאינך מבין.

אתה יכול להפנות אותי להסבר רציונלי בשביל ספר היצירה?

הדיון הזה זז ממקום למקום, כל פעם בנקודה אחרת, עם קישורים מוזרים לאגדות ולמשוררים וכו'. סוף סוף נחתנו על פרויד שכתבתי לך שזו השוואה יותר מוצלחת, שאלת על מושגי יסוד קבליים ועניתי לך עקרונית וכללית. יכולת לבקש הסבר ספציפי לאחד מהם לדוגמה, כיצד הוא מועיל להסתכל על העולם, אבל לא עשית זאת. העדפת לעבור הלאה. בכל מושג יסודי כזה אני יכול להציע לך הסברים סבירים לגמרי (שתוכל לקבל או לא, אבל בטח לא תוכל להגחיך אותם כפי שניסית לעשות). לגבי פרטים המצב שונה (לפחות מבחינתי. אולי יש כאלה שיסבירו לך גם את כל הפרטים).

איכשהו, כל פעם שאני עונה על משהו אחד אתה עובר לדון על משהו אחר כדי לשמר את הביקורת המתערערת שלך על הקבלה. זה נראה התעקשות ולא דיון רציני וענייני.

לשאלתך, איני מכיר פירושים מסוג כזה לספר יצירה, אבל בהחלט ייתכן שיש. תצטרך לחפש אם זה חשוב לך.

נתתי הסבר משלי לתועלת של ההסתכלות הקבלית על העולם ("לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה"). זה רק הגיוני שדבר כזה היה דרוש לאחר גירוש ספרד, והרמח"ל הראה שאפשר באמת לתרגם את הכתבים האלה לעבודה לשמה.
אם אתה סבור שישנה תועלת אחרת לקבלה אני אשמח לדעת. ההסתכלות שלי אולי יותר מדי פשטנית, שכן זה עולם שאני רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב, וייתכן שאני חוטא באותה הסתכלות של המון מקובלים שתופסים את העולם הזה באופן מעשי, כזה של קמעות ומגידים.

בכל מקרה, אני סבור שזה מקומך לתת לי פרשנות רציונלית לספר היצירה ולא להפנות אותי לחיפוש עצמאי, שהרי אתה האשמת אותי בחוסר בהבנת הנקרא.

לצערי אתה ממשיך בחוסר הבנת הנקרא ובעקשנות שלך. כתבתי שאם יש לך שאלה ספציפית שאל אותה. אל תבקש ממני לפרש לך כאן את ספר יצירה או את הקבלה.

איך אתה תופס את הכתוב שבעזרת אותיות השפה העברית הקב"ה ברא את העולם?

נראה שזה משהו כמו יסודות ארמ"ע של אריסטו, כך אפשר לדבר על טבלה מחזורית של 22 יסודות שבמינונים שונים מרכיבים את המציאות. ניתן להמשיך את האנלוגיה ולומר כמו שאותיות מרכיבות מילים כך ה'אותיות' במשמעויות שנתתי למעלה מרכיבות את חלקי המציאות.
יש שתי אפשרויות. לפרש זאת:
א. אפשרות אונטולוגית – להבין שלאותיות יש מעמד אונטי, כלומר הן סוג של יישים, והקב"ה השתמש בהן כאבני הבניין של העולם. כמובן לא מדובר על אותיות כפי שאנחנו מבינים אותן אלא יישים מופשטים שמיוצגים על ידי האותיות. רבים עסקו בצורת האותיות ומה היא מבטאת. הטענה היא שזו לא צורה הסכמית כמ ובכל שפה, אלא מהותית (מייצגת משהו מציאותי).
ב. דרך מתונה יותר (לי היא נראית יותר סבירה) היא שהמציאות בעולם מתנהלת לפי עקרונות שמיוצגים על ידי האותיות. כמו החלוקה לספירות שמייצגות כוחות וצורות התנהלות שונות שמרכיבות במינונים שונים את המציאות.
כעת יש לתת משמעות לכל אות ולמה שהיא מייצגת. אפשר גם את זהה לעשות בכמה מישורים: דרך המילים שמורכבות ממנה, אודרך צורתה הטיפוגרפית (הבי"ת והכ"ף פתוחות קדימה וסגורות מאחורה וכן על זו הדרך).

תודה רבה על התשובה המפורטת