שאלה על תרומות ומעשרות
שלום,
אני גר בבית שכור עם עץ קלמנטינות שעכשיו בשלות.
אף פעם לא עשיתי תרומות ומעשרות וחשבתי שזה פשוט.
ואז נכנסתי לאינטרנט לברר על זה וראיתי שיש כל מיני נוסחים והגדרות ועניינים שונים.
הקדשתי בערך שעה – שעתיים להבין את כל המושגים בנוסח שאומרים ומה בעצם קורה כשאני אומר את הנוסח.
השאלה היא – האם עכשיו אני אומר את הנוסח והכל בסדר ואני יכול לאכול מהפירות, או שאני צריך ממש להבין לעומק
את כל המושגים, כל מה שקורה תוך כדי הנוסח וכו'. כי אני מרגיש שהבנתי פחות או יותר, אבל
לא באמת בצורה מעמיקה ועד הסוף, ואולי גם לא באמת הבנתי כמה דברים נכון.
אני גם כהן אם זה משנה משהו.
תודה רבה
עשית יותר ממה שעושה היהודי מן השורה. אם אתה מבין שאתה מפריש הכל בסדר. שים לב לפרוטה חמורה במעשר שני. זה המעכב העיקרי להפרשה של אדם פרטי. אפשר להירשם בקרנות מעשרות שונות שמחזיקים פרוטה חמורה עבורך. https://din.org.il/2013/01/22/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/
(אמנם בפרוטה חמורה לא צריך דווקא שיהיה מעשר שני דאורייתא. כל שהוא חמור יותר ממה שאתה עושה די בו.
יש לפעמים תמונות שמסבירות לא רע את הנוסח:
לא כרגע ממש מצאתי, אבל ממה שראיתי בקצר:
שלום,
תודה על התשובה.
אני לא הבנתי משהו.
נניח יש לי בדיוק 100 קלמנטינות באותו משקל.
אז אני לוקח קלמנטינה אחת ופלח אחד ואומר:
"מַה שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵאֶחָד מִמֵּאָה מִן הַכֹּל שֶׁיֵּשׁ כָּאן, הֲרְי הוּא תְּרוּמָה גְדוֹלָה בִצְפוֹנוֹ"
אז עכשיו הפלח הוא תרומה גדולה.
עכשיו נותר להפריש את שאר התרומות ומעשרות.
אז אני לא מבין את המשפט הבא –
"וְהָאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁנִּשְׁאַר כָּאן"
מדוע מה שיש לי ביד הוא "אחד ממאה"? הרי אחרי שהפרשתי חלק לתרומה גדולה, אז סך הפירות השתנה, ומה שיש לי ביד הוא קצת יותר מאחד ממאה.
והמשך המשפט – "עִם תִּשְׁעָה חֲלָקִים כָּמוֹהוּ, בַּצַּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ, הֲרֵי הֵם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן"
מעשר ראשון אמור להיות 10 אחוז מהסך שנשאר אחרי התרומה הגדולה, אבל לפי הנוסח אני אומר 10 אחוז מהסך שהיה לפני ההפרשה של התרומה הגדולה.
אשמח אם אפשר להבין את זה.
תודה רבה
לא רואה מה לא ברור. אולי הנוסח שלך משובש. ראה כאן: https://bhl.org.il/%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA/?gclid=CjwKCAiA1-6sBhAoEiwArqlGPg96UekyVzxh1d5N4kBBKxJsnBcft6RRoSMhVpuE_wW341oslEQDNxoCpFEQAvD_BwE
אחרי תרומה גדולה (היא היותר מאחד ממאה, כלומר העודף שמעבר לאחד ממאה) נשאר לך אחד ממאה.
שאול, שלחתי קישור עם נוסח טיפה שונה אבל תסתכל בסרטון הזה:
אתה מדבר על דקה 3:34.
השאלה שלך על דקה 3:38
וכן בדקה 4:14
המונח אחד ממאה שנשאר כאן" זהו מה שכתוב (בדקה 4:14) : "המאית שהזכרתי".
———
לגבי האחוזים, ההסבר פשוט בעיני.
בתחילה אתה יוצר מסגרת של "ערימה של מאה חתיכות". כל מה שיותר ממאה החתיכות אתה אומר שהם תרומה גדולה.
כדי לא להסתבך עם אכילת תרומה או תרומת מעשר,
אז מראש אתה למעשה מסדר שתהיה ערימה של – 99 חתיכות שוות, ועוד חתיכה וקצת בצד.
הקצת הזה הוא תרומה גדולה.
ממילא לאחר שהפרשת תרומה גדולה על הקצת, מה שנותר לך בצד זהו חתיכה אחת. ועוד תשע חתיכות כמותו "בערימה" (סה"כ 10%).
אח"כ החתיכה הבודדת הזאת תהיה תרומת מעשר (חתיכה אחת מתוך 10 החתיכות סה"כ של המשער ראשון, פרט לעודף שיש בחתיכה הזאת שהיא כבר מוגדרת כתרומה אז "שכחת" ממנה).
—
אולי גם מבלבל אותך, שמעשר ראשון הוא 10% מכלל הפירות והירקות שנותרו (לאחר הפרשת התרומה), לא ממה שלפני.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer