שאלות
שלום הרב מיכאל אברהם!
השתתפתי עד עכשיו בסדרת השיעורים שאתה מעביר בנושא מחשבת ההלכה שנגמרה זה עתה.
אקדים ואומר שהשיעורים היו מרתקים, מחכימים וכ"כ חזקים כך שקשה מאוד להתווכח איתם. בכנות, קשה לקבל חלק מהדברים רק כי המשמעות שלהם היא להיות כ"כ שונה מהרוב המוחלט של העולם הדתי על כל גווניו. אבל זה לא שאינני מקבל, להיפך אני מנסה להתמודד איתם, ולעמת אותם עם כיוונים אחרים כל הזמן.
די להקדמות, אשמח לשאול כמה שאלות, לא ממש קשורות, ואם לרב יהיה זמן אשמח אם תוכל לענות:
1. יש שיגדירו את השאלה כשאלת כפירה, אבל אני בטוח שהרב מסכים שהדרך להתממודד עם שאלות אינה באמצעות הדחקתן כי אם בפתירתן (או שלילת ייתכנותן).
לאור הגישה הרציונלית של הרב, מה הרב חושב על חוקי חמורבי, וכל הממצאים האלו שכביכול מראים שהיו תורות כביכול דומות לתורה שקיבלנו בהר סיני? השכל הישר (ואולי במקרה הזה הוא כבר לא ישר, איני יודע) לא מאפשר לי לסלק את זה כהרף עין ולומר: אז מה? התורה ניתנה בסיני וזהו זה. זה נראה כמו דפוס של המון דברים בעולם שעברו תהליך אבולוציוני. כגון שפות שהתחילו ממילמולים עד שהתהוו לכדי מה שאנו קוראים היום שפה.
2. בקשר לשיעור: אני לא בטוח אם הבנתי נכון: האם הגענו למסקנה מה חשוב יותר: ערך החיים או ערך שמירת המצוות? למיטב הבנתי לא הגענו, אלא הגענו לכך שבכל מקרה האסטרטגיה השלטת היא לחלל שבת אחת ובכך נרוויח את שני הערכים במקס' האפשר מהסיטואציה. אז אם כך: מדוע איננו מצילים את הגוי ע"י חילול שבת? בכך אנחנו מודים שהכרענו כי ערך שמירת המצוות גדול יותר, לא כן? כמובן שאם נכריע ההיפך אזי נודה שערך החיים גדול יותר ומכיוון שלא קיימת אפשרות שלישית, משמע שהכרענו את הקונפליקט.
3. שאלה לא קשורה בעליל: האם הרב חושב שיש חובה הלכתית לקרוא לרבנים בגוף שלישי?
מרגיש לי ממש מוזר, ושאין בזה שום תוספת כבוד למרות שאכן שמעתי שזוהי הלכה.
אסיים בהתנצלות על אריכות הדברים (ניסיתי לקצר במידת האפשר), ובשאלה אחרונה: במה יעסוק הרב בסמסטר הבא? בהחלט אשמח להשתתף אם המערכת תאפשר.
כל טוב, והמון תודות על השיעורים הנפלאים!
חן חן על הדברים. אני שמח שזה מעורר למחשבה, שכן זו בדיוק מטרתי.
אני מאד מעדיף שאלות דרך האתר שלי (לינק כאן למטה), ובכלל תמצא שם הרבה חומר למחשבות שבהן אתה עוסק, כולל השאלות ששאלת. להבא אשמח אם תשאל דרך השו"ת שם.
1. מסכים לגמרי. שאלות כפירה מאד חשוב להעלות ולדון בהן. ובכלל, הקטגוריה של "כפירה" היא סתם דמגוגיה. אם אדם חושב משהו, אין שום טעם לומר לו זוהי כפירה. יש לבחון את טענתו לגופה.
לגבי חוקי חמורבי, למיטב הבנתי הדמיון די קלוש, ויש הבדלים מאד משמעותיים (שמראים שאין כאן סתם העתקה). זה שהתורה דומה למערכות חוק עתיקות לא אומר הרבה. או שהם לקחו מאיתנו, או שחלק מהחוקים ניתנו כבר לנוח ולשם ועבר, או שהתורה כתבה חוקים דומים לחמורבי כי מה שמתאים אצלו נכנס גם לתורה. אז מה? זה מזכיר לי את אלו הטוענים שסיפור המבול מופיע בתרבויות קדומות (כמו גילגמש) ורואים בזה פירכא על אמינות התורה. אם זה מופיע בעוד מקומות אז זה חיזוק לכך שבאמת כך היה.
יש באתר שלי דיונים גם על חוקי חמורבי, ועוסקים בהם מומחים גדולים ממני בעניין (אני לא עוסק במקרא ובארכיאולוגיה). כדאי לך לחפש שם.
2. מהפסק לגבי חיי גוי אכן נראה הכריעו ערך החיים נמוך מערך השבת. הוא אשר הערתי. אמנם לפי המאירי (וגם אנוכי מסכים עמו), זה נאמר רק על גוים קדמונים שלא נהגו באופן מוסרי (לא שמרו מצוות בני נוח). תוכל לראות במאמר שלי על "האם יש עבודה זרה נאורה" (כל מאמריי מופיעים באתר).
3. כל חובות הכבוד הן פונקציה של נורמות מקובלות. כיום לא מקובל להשתמש בגוף שלישי ולכן איני רואה בזה חובה. פעם זו הייתה לשון כבוד שנהגה בכל העולם, גם אצל גויים.
הנושאים של סמסטר הבא מופיעים בסילבוס של הקורס. תוכל לראות שם. אגב, כל הנושאים של הקורס ועוד אחרים מופיעים בפירוט בטרילוגיה שכתבתי, שבה אני מציע תמונה מלאה ו"רזה" (מינימלית) של יהדות, מהמסד ועד הטפחות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer