שאלת מולינייה
גון לוק מציג בספר שלו "מסה על שכל האדם" את שאלת מולינייה שהולכת ככה:
אדם עיוור מלידה יודע להבחין בין קובייה וכדור רק בעזרת חוש המישוש שלו. קרה נס והוא יכול לראות בחזרה. הדבר הראשון שהוא רואה זה את אותם קובייה וכדור שהוא מישש אותם. האם הוא יודע לומר מה הוא הכדור ומה היא הקובייה? השאלה קשורה בהאם האידאות שלנו הן מולדות (אידאת העיגול למשל) או האם צריך להתנסות במשהו כדי להבין ולדעת אותו.
גון לוק ומולינייה טוענים שלא, האדם לא ידע לומר מה הוא הכדור ומה היא הקובייה רק בעזרת חוש הראייה. מה דעתך בנידון?
תודה מראש.
לא יודע, אבל לא רואה קשר לשאלה האם האידאות מולדות. זו שאלה לגבי הסינכרון בין המישוש לראייה.
הסיבה שאין לך דעה היא שהשאלה היא אמפירית?
וגם, אני יכול לראות למה אין קשר לשאלת המולדות של האידאות. אבל אם כבר העליתי את זה, שאלה שאני מסתובב איתה כבר זמן מה היא האם באמת יש לנו אידאות מולדות שכאלה. זכור לי שכתבת על משפטי המתמטיקה לדוגמה, שהם אכן אפריוריים ומולדים, אך כדי שנוכל לנסח אותם לעצמינו בראשינו אנו צריכים להתנסות בעולם (למשל, לחבר בדידים או לצייר צורות). אם זה כך, אז באיזה מובן האידאות הן מולדות? נוכל לומר שיש לנו כושר ללמוד דברים, אך לאו דווקא ידע שקיים אצלנו מלפני. אשמח להסבר שלך על העניין הזה, ואם יש מאמר או ספר שמבהיר את העניין, אשמח להפנייה.
נכון.
קשה להבחין בין הטענה שהאידאות מולדות לטענה שיש לנו כושר מולד לרכוש אותן. אני נוטה לניסוח השני. הכושר הזה הוא אינטואיציה או צפייה באידאות, שלהבנתי הוא כושר הכרתי ולא חשיבתי גרידא.
אכן קשה להבחין. אם כך, השאלה שעולה לי בהקשר זה היא מה משמעות "אפריורי"? הרי לא נוכל לדעת שום דבר ללא התבוננות ראשונית בעולם (בתור ילדים, או בתור מבוגרים). אמנם ברגע שהתבוננו, למשל בסיטואציה מוסרית, נוכל לשפוט אותה ולומר שהיא רעה. הטענה שהיא רעה היא טענה שלא נגזרת מהניסיון, אך האפשרות שלנו לטעון אותה היא בתנאי שניחשף אל סיטואציה מסוימת, למשל שמישהו גנב משהו, דרך הניסיון.
הפתרון שעולה לי הוא לומר שהכושר המולד, כלומר האינטואיציה, מסוגלת לפעול באופן אפריורי ("בישיבה על כורסא") רק לאחר שנחשפנו לתצפיות בעולם שקשורות לתחום הנידון (למשל כאלו שהמוסר חל עליהן, או תבניות\צורות שהגאומטריה חלה עליהן, וכן הלאה). אנחנו נחשפים לאידאות אפריוריות דרך תצפיות אפוסטריורית תחילה.
כתבתי בספריי שאפוסטריורי במשמעות המקובלת לא כולל התבוננות שכלית באידאות. אם תרצה לכלול גם את זה אכן הכל אפוסטריורי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer