שוויון זכויות ללהט"ב

יעקב כתב:
אני לא בטוח שהבנתי הקשר של דוגמת השוקולד לעניין. בשוקולד יש שני שיקולים שונים שמכוונים כלפי אותו עניין (כלומר, האכילה). בעניין הלהט"ב והנישואים האזרחיים מדובר בעניינים שונים (המעשה של האדם וההתערבות של הממסד, אם הבנתי היטב). כלומר, לא מדובר בקונפליקט אמיתי, מדובר בשאלות שונות. האם ניתן להחיל את הכפילות (או הרוחב) הערכי גם בסתירה חזיתית (כמו שוקולד) אנסה להסביר את דברי. הרב מחלק כאן (שוב, במידה והבנתי נכון) בין השיפוט האישי של מעשה שכזה או אחר לבין הצורך בהתערבות ממסדית (או אישית, כי אין סיבה לחלק לענ"ד ע"פ מערכת ההנחות הנתונה) ע"י שימוש בערך האוטונומיה האישית, ערך השייך, לכאורה, לסל הערכים הדמוקרטי ליברלי. אך נראה לי שגם בתוך שני ההיבטים שנוצרו (השיפוט האישי והכפייה הממסדית) ישנה סתירה בין שני מערכות הערכים השונות. כנגד השיפוט ההלכתי השלילי כלפי להט"ב ישנו השיפוט האוהד של המוסר הליברלי הדוגל במימוש עצמי (או משהו כזה). וכנגד העמדה הליברלית הרואה ערך באוטונומיה אישית, העמדה הדתית דווקא רואה צורך, לפעמים, לשבור את האוטונומיה האישית ולכפות אנשים לעשות דברים בניגוד לאמונותם (או להעניש אותם על התנהגויות מסוימות ובעצם לגרום להם להימנע מלבצע אותם). האם ניתן גם כאן, שהסתירה הערכית חזיתית, להחזיק בשתי מערכות הערכים?

התייחסותי:
אכן בשוקולד יש שני שיקולים שונים כלפי אותו עניין, ולכן זו רק דוגמה מושאלת. התכוונתי לומר שאני עושה את החלוקה הזאת גם ביחס לערכים עצמם וגם ביחס לכפייה עליהם. גם אם ההלכה מורה לכפות ערכים, אני נגד זה שהמדינה הדמוקרטית תעשה זאת. הכפייה ההלכתית יכולה לעלות לדיון כשתהיה כאן מדינת הלכה (וזה זוקק הסכמת האזרחים ומחויבות הלכתית של כולם). ובכלל, לא נכון לכפות על מי שאינו מקבל את המערכת. כפייה רלוונטית רק למי שמאמין במערכת וחוטא עקב יצרו הרע. קשה קצת לקבוע מה תהיה עמדתי במדינת הלכה כי זה מצב אוטופי ויש לחוות אותו ולהבינו כשמגבשים עמדה במסגרתו, אבל ייתכן שאפילו במסגרת של מדינת הלכה אתנגד לכפייה בגלל שיקול מוסרי, וזאת בו בזמן עם ההבנה שההלכה מורה על כפייה במישור ההלכתי. ייתכן שאמצא בקונפליקט כמו השוקולד. אבל זה דיון היפותטי לגמרי ולא כדאי לנהל אותו.