שלילת זכויות‎

שלום רב.
 
אני לא חושב שיש כאן תשובה הלכתית, אבל בהחלט יש לזה היבטים אתיים.
 
עקרונית בקהילה הולכים אחר הרוב. אמנם שיטת ר"ת וסיעתו שהחלטות בקהילה מתקבלות רק פה אחד. אמנם נפסק בשו"ע וכל הפוסקים לא כמותו.
אבל אתית נראה לי סביר מאד שאין מקום לעריצות הרוב. בדיוק כמו במדינה לא תמיד הרוב קובע. אם ההחלטה הזאת פוגעת במיעוט בצורה משמעותית והיתרון שההחלטה הזאת נותנת לרוב הוא לא מכריע (שהרי יש גם רבנים ראויים אחרים שכן יודעים אנגלית), אין לדחות את התנגדות המיעוט. כמובן ההנחה שלי היא שאי ידיעת אנגלית היא פגיעה משמעותית מאד (הידע בעברית של המיעוט לא מאפשר לו לתקשר סביר עם הרב ולהבין את שיעוריו-שיחותיו, כמו שכתבת).
 
אמנם נכון שהרוב יכול בכל זאת להחליט ואז המיעוט חופשי לעזוב את הקהילה ולחפש קהילה אחרת שמתאימה לו. השאלה היא מה קורה אם המיעוט השקיע ממון בבניית בית הכנסת או בתשתית הקהילה, ואם הוא עוזב הוא מאבד את השקעתו. כאן אולי יש מקום לעזוב ולתבוע פיצוי כלשהו בבית משפט או בבי"ד (זה טעון בדיקה הלכתית-משפטית. אני כותב זאת רק למחשבה).
 
אגב, אני חושב שאם הרוב לא מוכן להתחשב במיעוט באופן כזה, הקהילה כבר ממילא לא מהווה קהילה אחת ואולי נכון לפרקה.