תארי האל

מה ההבדל בין תיאור להגדרה?
דבר נוסף, ראיתי בכמה מקומות שאתה מוכן לתאר באופן חיובי כמו המקובלים, מה הכוונה בדיוק? אפשר דוגמה?

ומדוע האמירה שהוא קיים לא מכניסה אותו לקבוצת העצמים הקיימים ואז זה שיתוף?

תיאור זה לתת לאנשים מושג חווייתי בלתי אמצעי (כמו ראיה או מישוש) מה הוא. הגדרה היא תיאור של מאפיינים. אני יכול להגדיר משולש כעצם שמורכב משלוש צלעות ישרות, ואני יכול להראות אותו למישהו או לתת לו לחוש אותו. נתתי למעלה הגדרות של אלוקים, ואין איתן שום בעיה. כשאתה אומר שהוא רחום יש לדון אולי זה מעורר קונוטציות ותפיסות ישירות, ואת זה אין ליישם על הקב"ה (אני לא חושב כך, אבל זו טענת השוללנים).
אני חושב שניתן לתאר אותו כרחום וחנון ואין שום סיבה והיגיון לפרש זאת בצורה שוללנית.

זה שהוא נמצא בקבוצת העצמים הקיימים פירושו שיתוף? למה? מניין ההמצאה הזאת? שיתוף הוא אמונה בשני אלוהימים.

בשיעור 3 על התארים השליליים הסברת שכל תיאור יש בו מן השיתוף. למשל, להגיד שהוא אדום זה להכניס אותו לקבוצת כל העצמים האדומים. אולי לא דייקתי והכוונה בשיתוף (שתי רשויות) זה שיתוף בכל התכונות ולא רק בחלקן (שהוא אדום), שזה רק מן השיתוף.
בכל מקרה האם האמירה שהוא קיים משתפת אותו עם שאר העצמים הקיימים?
הטוענים שלא ניתן לומר שהוא קיים מסבירים שבגלל אינסופיותו אז הוא מעל כל היש החומרי והרוחני למשל כאן http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=4995:2015-03-27-08-25-21&catid=22&Itemid=100512
הרבה הוגים מהזרם הקוקיסטי אומרים דברים דומים אך איני מבין אותם.
מחילה על בלבול המוחין ותודה רבה.

שלום רב.
אם אינך מבין אותם אז למה לעסוק בזה? כנראה גם הם עצמם לא מבינים את עצמם.
העובדה הלשונית-לוגית שתיאור או טענה כלשהי משתף את הקב"ה עם עוד יישים לא קשורה לבעיית השיתוף שהיא בעייה תיאולוגית.

– כתבת למה לעסוק בזה – בגלל שאני לא יודע מה לומר כשנשמעות טענות כאלה בדיונים אצלי בישיבה (במיוחד בחברותא על מו"נ).
– אז מהי בדיוק הבעיה התיאולוגית.

הוא אשר אמרתי. אם אתה לא יודע מה לומר אל תאמר. למה לעסוק בזה?
הבעיה התיאולוגית היא שמקובל בידינו מחכמי המונותיאיזם שאלוקים הוא אחד ואין שניים כאלה.

ואולי עוד הערה. גם אם תקבל את תורת השלילה של הרמב"ם שאי אפשר לתאר את אלוקים בתיאורים אנושיים, הטענה שהוא קיים אינה תיאור. תיאור מתייחס לצורתו של הדבר (מאפייניו), אבל הקיום מתייחס לדבר עצמו (עצמותו. בעל המאפיינים. האובייקט שהם מאפיינים). ומכאן פירכתה של הראיה האונטולוגית לקיומו של אלוקים (שמניחה שקיום הוא תואר). פירטתי זאת בשתי עגלות שער שני.

תודה. מצפה בקוצר רוח לספרים החדשים. שבת שלום!