תובנות שונות במעמד האישה
שלום לגר"מ שליט"א.
יצא לי להרהר למה הליברליזם תופס את הלבוש החושפני כחלק משחרור האישה הרי זה בדיוק ההפך לא רק שלבוש קצר הוא שאיפתו השפילה של כל גבר אלא הוא גם משפיל בעבר רק עבדים הלכו בחצאי בגדים לאחרונה הבנתי שהלבוש הקצר הוא חלק מהמרד הפוסטמודרני נגד התרבות המשולבת בדת של אירופה בפרט והאנושות בכלל בעבר אדם תרבותי היה לבוש בבגדים ארוכים וכובע וק"ו נשים היתביישו ללכת קצר כיום כחלק מהמרד בתרבות בני הדור הסירו את הביגוד הרשמי של המאות הקודמות עם הזמן הביגוד הקצר הפך לחלק מהמאבק הפמניסיטי-ליברלי הרואה בתרבות הישנה אויב האם הרב מסכים להסבר הזה או שיש לו דעה אחרת בעניין?אגב לא כ"כ הבנתי איך לבוש ארוך מידי יוצר שובניזם על פניו זה נראה שטות אך ככל שהחברה יותר שובניסטית כגון האיסלאם ככה הביגוד ארוך?
יצא לי לדבר עם הרב לגבי חוק הפונדקאות הרב טען ובצדק שיש חופש העיסוק והליברליזם האמיתי הוא שכל אחד יעשה מה שליבו חפץ ולא מה שהנאורים קבעו שנכון לעשות אך אילו שקיבלו את חוקי הנאורות(רוב החילונים למעשה) לא יכולים לתקוף יותר את הדת שדורשת מאישה בעיקר להיות אמא ולגדל ילדים האם הרב מסכים?
הדת היהודית מעודדת פטריכאליות מסוימת כל אדם ישר יודה בכך(מלבד החברה בהידברות) כמובן לא ברמות המוגזמות עלהם מדברי שונאי הדת אבל בכל זאת אני חושב שבפטריכאליה יש הגיון מסוים באמת נראה שלגברים יש עדיפות ברצון וביכולת להיות השולטים זה נשמע רע אבל זה נראה שמבחינה מסוימת לגברים יש יותר תכונות של שליטה קשיחות וכדומה ולנשים יש יותר תכונות אסטתיות כפי שהרב היתבטה פעם ההבדלים האלו לא גדולים כמו ההבדל בין אדם לחתול אך הם קיימים יתכן שבגלל זה התורה מעדיפה באופן כללי את הגבר כראש המשפחה בכהונה ובקיום כל המצוות הפמניזם דורש לביטול שלטון הגבר אבל הוא אף פעם לא שואל את עצמו למה הוא התחיל האם לרב יש דעה בעניין?
לפני כמה זמן היתכתבתי עם הרב לגבי ההבדל בין רפורמי לשומר הלכה הסכמנו שכל עוד קהילה או אדם עושים את החידושים על סמך מקור הלכתי הם יכולים להיות מקסימום טועים אך מה לגבי קהילות המשנות דברים ע"פ נורמות חברתיות כגון הסרת המחיצה וכדומה או ע"פ סברה כגון ששמירת שבת היתה לחברה חקלאית ולא מודרנית איסור משכב זכור היה רק אם כרוך בע"ז וכדומה האם ניתן לבצע שינוים על סמך נורמות או סברות גם אילו המתקראים אורתודוכסים פועלים לעיתים על סמך אילו אפוה הגבול במישור הזה?
אני לא יודע אם זה בכוונה (כנראה אינטואיציה לא מודעת), אבל שלושת ההערות הראשונות שלך מניחות את אותה הנחה שגויה, שעמדתי עליה במאמרי על הקולא:
במאמרי הסברתי שהאיסור לברך כשיש ספק אינו קולא (ספק ברכות להקל) אלא חומרא, שהרי אוסרים לברך. הקולא היא שלא חייבים לברך, ועל גביה יש חומרא שאם לא חייבים אז אסור לברך (בגלל שם ה'). מסקנתי היא שקולא אינה הצעת פתרון קל יותר אלא פתיחת יותר אפשרויות. ואילו חומרא היא שלילת חלק מהן. גם אם פותחים עוד אפשרויות קשות (כמו אלו שמתירים לצום יומיים ביו"כ) זו קולא לעומת אלו שאוסרים לצום יומיים שזו חומרא. ודוק היטב. כעת לענייננו.
1. הליברלים לא דורשים מאישה ללכת בלבוש קצר אלא דורשים להניח לה ללכת בלבוש קצר, כלומר איך שהיא רוצה ובפרט גם קצר. האחרים דורשים ללכת דווקא בלבוש ארוך, כלומר לא איך שהיא רוצה. הוויכוח כאן אינו אם ללכת בלבוש X או Y אלא האם יש בכלל לבוש מסוים שבו היא חייבת ללכת או לא. לכן גם אם הנחתך לגבי הלבוש הקצר נכונה, עדיין הליברלים מקילים והשמרנים מחמירים. ודוק היטב.
2. הוא הדין לגבי הפונדקאות והדרישה מאישה לגדל ילדים. אותה טעות עצמה. כשדורשים מאישה משהו זו חומרא והגבלה. אם האישה בוחרת לגדל ילדים – מצוין. אין ליברל שיתנגד לזה (אלא אם להערכתו לא הייתה לה בחירה אמיתית, כי יש לחץ חברתי וכו').
3. גם לגבי הפטריארכליות אותה תשובה. אם כופים מבנה פטריארכלי מגבילים נשים. ואז גם במקרה שדווקא האישה בבית מתאימה יותר להיות הפטריארך היא לא תוכל להיות. לזה מתנגד הליברל כי זו סגירת אופציות.
4. בשאלתך האחרונה איני רואה קשר להגדרת הקולא. לעצם העניין, איני רואה גבול. יש טיעונים אורתודוקסיים למהדרין שבנויים כך (דומני שהבאתי פעם את דוגמת "לא תתגודדו", איסור על שני בתי דין בעיר אחת, שנהג רק כשהעולם היה לוקלי, והיום הוא בטל ומבוטל כעפרא דארעא אצל כל יודעי דת ודין). שיקול מהסוג שהבאת הוא מדרש שמרני, כפי שהגדרתי במאמרי כאן:
וראה גם כאן:
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer