תוצרי בעלי חיים
שלום,
שאלתי בנושא תוצרי בעלי חיים והפאן המוסרי וההלכתי של זה, כידוע בין אם עור וצמר הם תוצרי לוואי של תעשיות שונות ובין אם לא.
יש מגוון פתרונות לכך, למשל לגבי תפילין מותר להשתמש בעור של בהמה שמתה מוות טבעי, ללא שחיטה וכתבו הפוסקים שאף זה עדיף ויותר מהודר. כנ"ל לגבי צמר, או תיאורטית גם שימוש ביתי ללא צער ובמצבים שונים ניתן ואין בעיה בכך.
רציתי לדעת מה לגבי צבע התכלת? שמופק מארגמון קהה קוצים, האם יש דרך כזו?
תודה.
כוונתך לפן (לא פאן). זה היחיד של פנים.
אני לא מכיר את מנגנון ההפקה של התכלת ולכן איני יודע האם יש בו בעייתיות (של צער בעלי חיים) והאם יש דרך לעקוף אותה. אני גם לא יודע עד כמה החלזונות הללו סובלים (מהי המערכת העצבית שלהם).
אני חושב שגם צריך להבדיל בין צער מיתה לצער מחיים במהלך הגידול. היום גידול בהמות ועופות במשק המודרני נעשה בתנאים קשים (צפיפות, מחלות וכו). עיקר הסיבה לדעתי שיש להימנע ממוצרים מהחי זה בגלל הצער שנגרם מחיים ולא צער רגע השחיטה. הרי כל חיה מרגע שנולדה עתידה למות ממילא, כך שעצם זה שאנו הורגים אותה לא מוסיף לה צער (לעיתים זה אפילו מסדר לה מיתה יפה יותר מבטבע). אפשר לחשוב על זה כעל המתת חסד בטרם עת. בנוסף, השחיטה עצמה היא מעשה שנועד למנוע צער מהבהמה כאשר אוכלים אותה (כעין הרדמה). לגבי החילזון, אין לו צער מחיים כי לא מגדלים אותו בתנאים קשים (למיטב הבנתי). מה גם שברור שישנם בעלי חיים שמערכת העצבים שלהם לא מפותחת מספיק כדי לחוות כאב כמו עופות ויונקים. לפי זה אין צורך גם בעור בהמה שמתה מוות טבעי, אלא רק שגודלה בתנאים נאותים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer