תוקף של סיפורים
שלום הרב,
לפי מה שאני מבין, הרב טוען שאין מה ללמוד מהסיפורים בתנ"ך מכיוון שהם לא מובילים לשום תוקף מעשי. כלומר, גם אם אדם ילמד מהסיפור דבר שלא מתאים לערכיו, הוא לא ישנה את עצמו בהתאם למה שהוא למד (בניגוד להלכה ששמה האדם חייב להגיע לדבר מעשי מסוים שיכול להתנגד לערכים שלו). מכאן הרב מסיק שאין ערך בסיפורים בתנ"ך או לפחות לא ערך שאנחנו יכולים ללמוד.
אבל למה לא להגיד שעל אף שסיפורים לא ישנו את התפיסה של האדם באופן מעשי, הם כן ישנו את מחשבותיו של האדם. אפשר להגיד שסיפורים יכולים להשפיע על האדם. לא ברמה עד כדי כך גבוהה כמו הלכה, אבל כן ברמה מסוימת.
מכאן אפשר להגיד שיש גם עניין מסוים ללמוד דווקא את התורה עצמה ולא כל סיפור. לכל סיפור יש את ההשפעות שלו על האדם, ולא מכל סיפור אפשר ללמוד כל דבר. אפשר להניח שה' נתן לנו סיפורים מסוימים שישפיעו על מחשבותיהם של בני האדם כדי שיובילו אותנו למקום יותר טוב.
מה דעת הרב?
אפשר לומר זאת. אבל בכל מקרה זה לא לימוד אלא השפעה. אם אתה מניח זאת, אז כמובן אתה מצופה לעסוק בתנ"ך, אבל אל תברך ברכת התורה לפני כן.
סליחה פספסתי.. למה לא לברך ברכת התורה?
כי זה אינו לימוד (אלא לכל היותר השראה). הנושא נדון כאן ובספר השני בטרילוגיה.
אבל מברכים ברכת התורה גם על קריאת שמע והיא לא לימוד? עליה לתורה היא לימוד?
למה לא לימוד? מקרא הוא כן לימוד (אם כי איני מבין מדוע זה חשוב). אתה לומד את הפסוקים שהם מפי הגבורה. זהו לימוד של הטקסט עצמו (לא בהכרח הרעיונות), שהוא תורה בחפצא. גם אם אתה כבר יודע אותם, אז זוהי חזרה שגם היא לימוד. זאת להבדיל מהאגדות שמהם לא לומדים מאומה, כי לטקסט אין קדושה ובתוכן אין שום לימוד. אגב, בעליה לתורה זה כנראה עניין אחר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer