תוקף של סיפורים

שלום הרב,
לפי מה שאני מבין, הרב טוען שאין מה ללמוד מהסיפורים בתנ"ך מכיוון שהם לא מובילים לשום תוקף מעשי. כלומר, גם אם אדם ילמד מהסיפור דבר שלא מתאים לערכיו, הוא לא ישנה את עצמו בהתאם למה שהוא למד (בניגוד להלכה ששמה האדם חייב להגיע לדבר מעשי מסוים שיכול להתנגד לערכים שלו). מכאן הרב מסיק שאין ערך בסיפורים בתנ"ך או לפחות לא ערך שאנחנו יכולים ללמוד.
אבל למה לא להגיד שעל אף שסיפורים לא ישנו את התפיסה של האדם באופן מעשי, הם כן ישנו את מחשבותיו של האדם. אפשר להגיד שסיפורים יכולים להשפיע על האדם. לא ברמה עד כדי כך גבוהה כמו הלכה, אבל כן ברמה מסוימת.
מכאן אפשר להגיד שיש גם עניין מסוים ללמוד דווקא את התורה עצמה ולא כל סיפור. לכל סיפור יש את ההשפעות שלו על האדם, ולא מכל סיפור אפשר ללמוד כל דבר. אפשר להניח שה' נתן לנו סיפורים מסוימים שישפיעו על מחשבותיהם של בני האדם כדי שיובילו אותנו למקום יותר טוב.
מה דעת הרב?