חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

הנמנעות בניסים

שו"ת › קטגוריה: פילוסופיה › הנמנעות בניסים
אנונימי שאל לפני 3 ימים (19/11/2026 17:10)

לפי דעות הראשונים שלא שייך ניסים בנמנעות, האיך הסבירו את ניסי המקדש "מקום ארון אינו מן המידה" והרי זהו נס נמנע מקום צר שהוא רחב או שאינו נוטל מקום האין זו סתירה מושגית?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 ימים (19/11/2026 18:09)

שאלה טובה, ועסקתי בה בעבר. הנה דברי המחברת:

1. המעבר ממתמטיקה לפיזיקה: שינוי במטריקה ועיקום המרחב

ההנחה שמידות הארון יוצרות סתירה לוגית נשענת על ההנחה שהמרחב הפיזיקלי הוא בהכרח מרחב אוקלידי שטוח. מתמטיקה ולוגיקה עוסקות ביחסי נביעה פורמליים: המשפט האריתמטי (10 + 2.5 + 10 = 22.5) נכון בהכרח, אך היישום שלו על המציאות הממשית כבר כרוך בהנחות פיזיקליות.

ברגע שמיישמים מתמטיקה על העולם – הסתירה הלוגית הופכת לסתירה פיזיקלית (סינתטית). אנו יודעים כיום (מתורת היחסות ומגיאומטריות לא-אוקלידיות) שמרחב יכול להתעקם. במרחב בעל עקמומיות או טופולוגיה חריגה (בדומה לתכונות של רצועת מביוס וכד'), מדידת המרחקים אינה מתנהגת לפי הגיאומטריה האוקלידית הפשוטה. שינוי מקומי של הגיאומטריה או המטריקה הפיזיקלית של המרחב הוא נס פיזיקלי מובהק (שינוי חוקי הטבע שהקב"ה ברא), אך אין בו שום שבירה של חוקי הלוגיקה.

2. נס ב"גברא" (תודעה ותפיסה) ולא ב"חפצא" (במציאות האובייקטיבית)

הסבר נוסף, שמתאים מאוד לרוחם של הוגים רציונליסטים (ומופיע ככיוון אפשרי אצל כמה מפרשים): הנס לא התרחש במציאות האובייקטיבית (במונחי קאנט: בנואומנה), אלא בתפיסה של בני האדם (בפנומנה).

כלומר, ייתכן שהנס היה סוג של תפיסה אשלייתית או תעתוע חושים מכוון של המודדים, כך שבחושיהם או בתודעתם נמדדו עשר אמות מכל צד, אף שבפועל ובמציאות האובייקטיבית המרחב נותר בעינו. הדבר דומה לנס של "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים", שקל הרבה יותר לבארו כחוויה תודעתית-סובייקטיבית של רווחה מאשר כהתרחבות פיזית של המרצפות.

3. שינוי דינמי בעולם בעת המדידה

אפשרות נוספת (אם רוצים להניח שינוי אובייקטיבי בלי להזדקק לעיקום המרחב): הקב"ה שינה את ממדי החדר או את מיקום הדפנות באופן דינמי ברגע המדידה עצמה – כלומר החדר התרחב כשהארון היה מונח או נמדד, והתכווץ חזרה. זהו נס פיזיקלי של תנועת חומר ושינוי גדלים, ולא סתירה לוגית מהותית.

4. מעמדו של התיאור החז"לי

מעבר לכל אלה, יש לזכור כי מדובר במימרה אגדתית. מי שמחויב לחשיבה רציונלית עקבית יכול בהחלט לראות בתיאור זה גוזמה שבאה לבטא רעיון סמלי-רוחני על השראת שכינה שאינה מוגבלת במקום, או לחלופין מסקנה שגויה של חכמים. אם אכן היה מדובר בסתירה לוגית גמורה שאינה ניתנת ליישוב פיזיקלי או תפיסתי – שום מקור חז"לי לא יכול היה להפוך אותה לאפשרית במציאות.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

מנחם הגיב לפני 11 דקות (22/11/2026 19:41)

רבי לוי בן אברהם (מחכמי פרובנס מהפולמוס הידוע על לימוד הפילוסופיה עם הרשב"א) בספרו לוית חן, חלק איכות הנבואה וסודות התורה עמוד 254, באמת לא מקבל דרשה זו (לפחות לא כפשוטה).

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה