הפרדוקס של ניוקום
רבינו שליט"א הביא את הפרדוקס של ניוקום כטיעון אפריורי כנגד הדטרמיניזם, ותורף טענתו של רבינו הוא שאם הליבטריאניזם נכון – נביא שיודע את העתיד בוודאות הוא בלתי אפשרי (ודלא ככל חכמי ימי הביניים אשר פטפטו רבות בסוגיית הידיעה והבחירה, וה' הטוב יכפר בעדם), משא"כ אליבא דהדטרמיניזם נוצר כאן פרדוקס חמור, עכתו"ד.
ואנוכי הקטון בא ונפשי בשאלתי: אטו לא יתכן יצור דטרמיניסטי לגמרי אשר כולו רק שכל והיגיון, אך אין לו בחירה חופשית ליברטריאנית? והרי ודאי יצויר מין יצור כזה, מה יאמר רבינו שליט"א בעניינו של אותו יצור? הרי ודאי שאפשר לדעת מה יעשה אותו יצור, שהרי הוא דטרמיניסטי לגמרי, ומה יעשה אותו יצור, לדעת רבינו?
יורה לנו רבינו שליט"א דרך האמת כאן, ושכרו כפול מן השמים (ואף שאין רבינו שליט"א מאמין בכגון דא, מ"מ אין משגיחין בו).
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לא הבנתי את השאלה. אותו יצור יעשה מה שתוכנת לעשות.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אבל הוא תוכנת לפעול באופן רציונלי למהדרין, לא יתכן יצור כזה?
כשתהיה לך תשובה מה על יצור רציונלי עם בחירה לעשות אוכל להשיב מה יעשה היצור הזה.
לא הבנתי, אתה הרי טוען שאם יש בחירה חופשית – אין פרדוקס, לא?
נראה שלא הבנת את כוונתי בטענה שאם יש בחירה חופשית אין פרדוקס. הסיבה שבחירה חופשית "מבטלת" את הפרדוקס איננה משום שליברטריאן יודע מהי האסטרטגיה הנכונה במשחק (האם לקחת קופסה אחת או שתיים). הסיבה היא שלפי התפיסה הליברטריאנית, פשוט אין נביא כזה.
פשיטא, אך אתה הרי טוען שלכן אין גם סיטואציה בעייתית, לעומת זאת – בעולם דטרמיניסטי יש סיטואציה בעייתית, ולכן זהו טיעון אפריורי כנגד הדטרמיניזם, ועל כך אני שואל: הרי גם אתה תיאלץ להודות בעצם קיומו של הפרדוקס במצב של רובוט, אז הפרדוקס בלאו הכי חי וקיים, לא?
ממש לא. רובוט ללא בחירה יעשה משהו שמתוכנת אצלו מראש, ואין פתרון כזה. אלא שאצל הרובוט זה לא אומר שאין נביא כזה אלא שהרובוט לא יכול לתת לזה מענה רציונלי. כלומר בניסוח פשוט לא שאין נביא כזה אלא שאין רובוט כזה.
בקיצור: אתה טוען שרובוט רציונלי זאת סתירה, כלומר – הניסוי המחשבתי שלי הוא טיעון אפריורי כנגד הקומפטיביליזם?
קומפטיביליזם אינו עוסק ברציונליות אלא בחופש (הרצון).
לפי הידוע לי – קומפטיביליזם מתיימר לדבר גם על רציונליות, אבל זה לא באמת חשוב כאן.
בכל אופן, הרב טוען שהפרדוקס של ניוקום בגרסת הרובוט הרציונלי הוא טיעון אפריורי כנגד קיומו של יצור דטרמיניסטי שחושב בהיגיון? איך אפשר לנמק טענה כזו? האם אי אפשר לתכנת רובוט שפועל להשגת מקסימום כסף?
לי ידוע אחרת. בכל אופן, הגדרות אינן משהו מאד מעניין.
ממש לא. יש לך כאן טעות כפולה: 1. תלוי מה אתה מכנה רציונליות. במקום שבו אין תוצאה רציונלית הרובוט לא יוכל לקבל החלטה רציונלית. כמו למשל במקרה של חמורו של בורידאן. 2. העובדה שאי אפשר לבנות רובוט שיידע מה לעשות במקרה הבעייתי הזה לא אומרת שאי אפשר לבנות רובוט שיקבל החלטות כלכליות או אחרות באופן רציונלי. איך הסקת מזה לזה?
Please login or Register to submit your answer