תוקפו של הצום. תענית אסתר על שום מה???

שו"תקטגוריה: פילוסופיהתוקפו של הצום. תענית אסתר על שום מה???
נריה שאל לפני 7 שנים

מה הענין לצום את צום תענית אסתר? מקובל העניין בדברי הרמב\"ם תחילת פרק חמישי בהלכות תעניות שנותן לתעניות משמעות אקטואלית.. אולם כל זאת בתעניות שהם דברי קבלה, תענית אסתר אין לה שום קשר לאקטואליות.  מה יעזור לי לצום זכר ל… את מי זה מעניין הזכר הזה? למה אני אמור לצום בגלל שלפני 2500 שנה במדינה קדומה בגבולות איראן צמו. ההסטוריה היהודית מלאה בצומות על כל מיני פרעות וגזרות, ומעולם לא הצטרכנו לזכור את העובדה שצמו.  האם יש הגיון בצום הזה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 שנים

בפשטות תענית אסתר אינה כשאר תעניות ואין עניינה לעשות תשובה. זהו אמצעי להזדהות עם מה שהיה אז. אתה לא צם כי אז צמו אלא בגלל שאז צמו זו הדרך שחז"ל ראו לנכון לזכור את כל מה שהיה אז. כמו בפורים שאז זוכרים בצורה אחרת. ואולי חז"ל רוצים להעביר אותנו את הטלטלה שעברו היהודים אז, מצום ותענית לגאולה.
 

מושה הגיב לפני 7 שנים

למה חז"ל למעשה רוצים לשנות הלכה מקובלת? שקיבלה תוקף והתפשטה בין כל הזרמים.

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

???

מושה הגיב לפני 7 שנים

אני מצטער, ביום-שלושה עשר, לחודש אדר; ונוח, בארבעה עשר בו, ועשה אותו, יום משתה ושמחה. יח והיהודים אשר-בשושן, נקהלו בשלושה עשר בו, ובארבעה עשר, בו; ונוח, בחמישה עשר בו, ועשה אותו, יום משתה ושמחה. יט על-כן היהודים הפרזים, היושבים בערי הפרזות–עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, שמחה ומשתה ויום טוב; ומשלוח מנות, איש לריעהו. כ ויכתוב מורדכיי, את-הדברים האלה; וישלח ספרים אל-כל-היהודים, אשר בכל-מדינות המלך אחשוורוש–הקרובים, והרחוקים. כא לקיים, עליהם–להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, ואת יום-חמישה עשר בו: בכל-שנה, ושנה. כב כימים, אשר-נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב; לעשות אותם, ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לריעהו, ומתנות לאביונים. כג וקיבל, היהודים, את אשר-החלו, לעשות; ואת אשר-כתב מורדכיי, אליהם.

אין איזכור נהוג לצום בכלל, אז למה לערב תחושת טלטלה? זה ההפך ממה שצריך.

נניח אדם היה חולה חולי רע (שעלול להמיתו בכל רגע) והוא צם והתענה והקב"ה ריפא אותו האם ילך ויעשה אותו היום שצם צום קבוע בכל שנה? לדעתך כן?
ב. מתי חז"ל החליטו שצריך עניין הטלטלה?
עצם קריאת המגילה מביא לזכירת ההשגחה הגדולה והעצומה שה' שלח לעמו ישראל.

הרב, האם היהודיים האלו הם רק מזרע יהודה או מכל השבטים? כי בימינו כולם נוהגים בימי הפורים ללא יוצא מהכלל.

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

ואם היה אזכור לצום במגילה, גם אז היית שואל מדוע חכמי אותו דור (של המגילה עצמה) משנים את ההלכה. במה הם עדיפים על חכמי הדורות הבאים? כך מצאו לנכון, ואיני רואה בזה שום פסול. ייתכן שראו שקריאת מגילה לא פועלת כראוי וחשבו שנכון יותר להעביר אותנו את הטלטלה דאז.

מושה הגיב לפני 7 שנים

זה לא עובד ככה, כדי להעביר טלטלה או חלחלה צריך איום ממשי. במגילה האיום הממשי תם ונגמר, וזה הרעיון במגילה לשמוח על חיותינו ועל שה' היצילנו על אף הגורל (לדעת הגויים) הרע שצריך היה לבוא לנו בגלל הפור שקבע את יום השמדתנו. למרות כל המזימות (הישועה באה, גם ללא אסתר הישועה היתה באה ממקום אחר כי יש השגחה) ככה האמין מרדכי.
טוב שלא אמרת שנלך להשמיד את אויבינו בימים אלה, לא הגזמת כבוד הרב שטענת נגדי במה עדיפים הם על חכמי הדורות הבאים? כך שאין משמעות לצום וזה לא מעורר טלטלה בכלל וגם קריאת המגילה לא מושפעת מהצום.
כנראה שכל אחד ישאר בעמדתו.
בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

מושה הגיב לפני 7 שנים

דור דור וחכמיו דור דור ודורשיו — מרדכי לבדו החליט עבור כולם לקבל א ימי הפורים האלה בכל שנה ושנה

השאר תגובה

Back to top button