תורת הזוהר והקבלה

בעניין הזה, לדעתי הזוהר והקבלה מתעסקים בעיקר באלוקות והדימוים שלה (ספירות פרצופים וכו').
לא בעצם הבורא – "לית מחשבה תפיסה בך כלל".

אם מסתכלים על זה ככה (ואין סיבה שלא) אני לא רואה סיבה לחשוש מהקבלה.

אבל מייחדים שם יקוק ושם יקוק זה עצמותו יתברך איך אתה יכול לייחד אותו??

זה לא כאילו עצמותו אלא מתאר את עצמותו

שם י-ה-ו-ה אינו מתאר את עצמותו יתברך אלא את שם הוי'. גם אור אינסוף אינו עצמותו ומהותו יתברך. שוב זה תלוי הקשר גם יש כאלה שאומרים את שם אלוקים, או שאומרים האלוקים נראה שהם מתכוונים לעצמותו ומהותו. וגם מי שאומר ה'. בגדול לפי מה שהבנתי מאנשים שלמדו ספרי קבלה וחסידות. לעצמותו ומהותו אין גדר וגם זה צריך לימוד מעמיק בפניי עצמו. ממילא כל השמות האחרים מבטאים אור אלוקי מוגבל שם אלוקים זה אור הממלא מה שנכנס ומתלבש בעולמות. שם הוי' שזה מה שחלק מתכוונים כשאומרים ה' הוא אור המקיף שאינו יכול להתלבש בעולמות. רבי חיים ויטאל נראה לי התכוון כשאמר אז אור אין סוף מילא את כל החלל כוונתו לעצמות. אגב ספרות החסידות לא נכתבה בצורה מסודרת ותלויה הקשר כפי שכתבתי, לכן כדיי באמת להבין את הכל צריך ללמוד הכל ורק אז רואים את התמונה השלימה וזה בתנאי שהבנת נכון. ישנן כמה אנשים שיש להם השכלה מלאה בתחום זה. השילוב בין החסידות לקבלה עוזר אף הוא להבנה יותר שלימה. אגב גם אינו דומה מי שיודע את כל הש"ס למי שיודע חלק מן המסכתות או אחת, כשלמד הכל אז כל הפאזל מסתדר יותר. וזה בעיניינים גשמיים קלים לתפישה ולהבנה יחסית. פה מדובר על עניינים אלוקיים עמוקים. למשל לפי חסידות עילה ועלול זה לא בדיוק כמו סיבה ומסובב.