תפילה, תענית ותרועה בזמן מלחמה
שלום הרב מיכי,
מאז תחילת המלחמה אני שרוי במבוכה נוראה לגבי הדיסוננס בין נוסח התפילה שלנו, שלא השתנה ברוב בתי הכנסת (והשינוי המינורי של הרבנות לא מספק אותי. זה המקסימום שהם מסוגלים לעשות במסגרת השמרנות שלהם), לבין חומרת המצב וגודל הצרה – עשרות ומאות חיילים עשויים לאבד את חייהם בעקבות המלחמה, לענ"ד אירוע בסדר גודל הרבה יותר חמור מהקריטריונים לתענית המפורטים במשנה ובפוסקים (חיה רעה שמסתובבת? צבא של נכרים שרק עובר בארץ? מחלות שהפכו לא מזיקות בימינו?). אני מכיר את דעת הרב על הבקשות בתפילה, ועדיין חושב שהמצב בהחלט מצדיק בקשה ישירה לניסים.
אשמח לשמוע מה דעת הרב לגבי סדר תעניות – ספציפית, כ"ד ברכות, צום, תקיעה בשופר, ומנהגים כגון קריאה בתורה/אמירת סליחות/הפטרה) במצב הנוכחי –
- לכאורה יש חיוב של מצוות עשה מהתורה להתריע ולהתענות במצב הנוכחי ("כשם שמתענין ומתריעין על הגשמים כך מתענין ומתריעין על שאר הצרות" בטור, ונוסחים דומים גם ברמב"ם, שו"ע וכד'). האם מי שלא משנה את נוסח התפילה לא עובר בביטול עשה?
- האם אפשר לקבל על עצמי את הדינים הנ"ל (יש כאן הרבה ברכות נוספות שאולי הן לבטלה – למשל כ"ד ברכות) ביחיד, ללא בי"ד שיגזור תענית על הציבור וללא הסכמה רחבה של הציבור?