\

גם אני חשבתי על כך אך בב"ב דף נ"ז ע"ב נראה כי כל ההיתר הוא שאין דרך אחרת, האם אין דרך אחרת מלצפות באיטרנט מסונן חרדי? אולי נאמר כד' התוס' ע"ז דף מ"ח ע"ב שאין לדבר סוף, זאת אינני יודע. [אני שואל זאת כי גם אני אוחז כדעת הרב, אך אני תוהה על האיסור ההלכתי הכרוך בו]. תודה, אשמח לתשובת הרב.

כאן לגמרי ליכא דרכא אחרינא. ראה במאמרי הנ"ל.

אבל עדיין מציק לי, כי בציבור החרדי, דווקא בגלל התנזרותם מאיטרנט, כמעט ואין נושרים, כלומר יש אבל באחוזים מועטים, בשונה מאוד (!) מהציבור הדתי לאומי והמזרחי. ואכן, אם היה מגזר שבו מקפידים ביתר שאת על איסור לשון הרע, ומי שהיה מדבר על אחרים, פשוט לא היו משוחחים עמו, לא היית מצטרף אליהם?

אין שום קשר להתנזרות מאינטרנט. זוהי התבדלות באופן כללי, תוך לחץ חברתי נורא. לא הייתי מצטרף בחיים למשהו כזה.
לגבי כל הטענות הללו התייחסתי בהרחבה בעבר. בציבור החרדי יש הרבה יותר נושרים מכל ציבור אחר. כל החילוניות דהיום יצאה משם, ואת ה נשירה העכשווית שם די קשה למדוד כי מדובר באנוסים ובחלולים במעטפת חרדית ושאר ירקות.
אתה מדבר על טווח קצר, אבל בטווח הארוך לגישה כזאת יש מחירים כבדים גם בהיבט של נשירה. זאת מעבר לכל החסרונות הרבים של החברה המנוונת והמעוותת הזאת. להצטרף למשהו שאינו יהדות רק כי מקפידים יותר על לשון הרע (מה שלא נכון כמובן ביחס לחרדים, אבל היפותטית), נשמע לי הזוי.