האם ההוכחה של הרמב''ם לאינסופיותו של אלוקים נכונה היום?

אם נניח שסיבוב הגלגל, היינו הסיבוב האסטרונומי, שנניח שהגיע מהמפץ הגדול, האם האנרגיה הזאת למרות שהיא פועלת בוואקום, האם היא מוגדרת כאינסופית?

אם תשים גוף במצב של סיבוב סביב מרכז כלשהו (נאמר שהוא מוחזק בחוט) בוואקום, הוא ימשיך להסתובב לנצח. לא צריך אנרגיה אינסופית בשביל זה. יש לו אנרגיה מסוימת והיא נשארת לו לתמיד ולא מתבזבזת (הסיבוב לא מבזבז אנרגיה, כי הכוח שפועל על הגוף מאונך לכיוון ההתקדמות שלו).

אלי
קשה לי להבין איך מילותיך מצטרפות למשפטים, אך בכל אופן נראה שאתה שואל אם יש ראיה מהפיזיקה לקיומו של אל. אז התשובה היא כמובן שלא. גם אם האנרגיה הקיימת בעולם היא אינסופית הרי שזו האנרגיה שקיימת בעולם והיא לא מצריכה שום אל. היא אולי מצריכה אל בשביל הבריאה, אבל זו בדיוק לא ההוכחה של הרמב”ם (כלומר של אריסטו).

ובאופן כללי יותר, פער בידע שלנו בפיסיקה לא אמור להוכיח את קיומו של אלוקים אלא אולי אם מדובר בפער מהותי (כלומר שסביר שמחקר נוסף לא יכול לסגור אותו). פער רגיל בפיסיקה דורש עוד מחקר כדי לסגור אותו (זה מה שקרוי בשיח הזה: god of the gaps). אבל כאמור כאן גם אין פער בפיסיקה.

האם הרב חושב שהמפץ הגדול הוא די ידע מדעי שמצריך אלוקים?
הרי לא תיתכן בריאה של יש מאין, והמפץ טוען שיש בריאה של הזמן האנרגיה והחומר.

המפץ לא טוען לבריאה יש מאין אלא ההיפך לפיצוץ של משהו קיים.

לא נראה כך ממכון דוידסון….
שמא מחלוקת המדענים?

כשמכון דוידסון יהיה מדענים נדבר (אגב, גם אני לא). מרוב שטויות שמונפצות בשמם ומגיעות לכאן אני כבר באמת לא חושב שצריך להתייחס. זה נראה לי מכון לקידום אג'נדות.

הראיה בנויה על דבר שלא ראתהו מעולם שום בריה: תנועה נצחית. לעולם לא יראה שום רואה תנועה נצחית, כי נצחי הוא רק דבר שלא נגמר עד שנגמר הנצח ולא דקה מוקדם יותר. אבל כשייגמר הנצח לא יהיה שם מי שיראה שהתנועה התמידה עד אז.
הואיל וידוע שאין ולא תיתכן שום ידיעה על קיומו של סבוב תמידי, אין שום צורך להסביר את הסבוב התמידי ואין כל אפשרות ללמוד שום דבר מהסבוב התמידי.

נכון. לכן גם ההנחה האוקלידית שבמרחב אוקלידי שני מקבילים לעולם לא נפגשים היא איוולת. וכך גם הטענה של ניוטון שכל שני גופים בעלי מסה מושכים זה את זה היא ספקולציה חסרת שחר ובסיס.