האם להתגייס

עצה ידידותית: מעבר לדיון התיאורתי, קח בחשבון את העובדה שלא להתגייס בחברה הדתלית זה רע מאוד לשידוכים (בטח כשמדובר באיזור החיוג של ישיבות ההסדר), וזה שיקול חשוב וקריטי לענ"ד.

ריאלית, הייתי ממליץ לך להתגייס על פרופיל ג׳וב להסדר של שנה וארבע ולמצוא/להתקמבן על תפקיד מונפץ כל שהוא להיות בו, שבו תוכל להמשיך ללמוד תורה ברצינות.

למיטב הבנתי מתוך מה שאפשרי להסדרניק להגיע אליו יהיה כדאי לך לנסות להגיע להיות "רכז רבנות", לחלופין, אתה יכול לנסות להגיע לאכ"א, גם אם תגמור עבודה ב16:00 ישאר לך זמן בערב ובמרכז יש ישיבות טובות ללמוד בהן (מעלה אליהו למשל)
עוד אפשרות היא להתגייס דרך ההסדר לשלישות של חטיבת החשמונאים וכשממיינים אותך לתפקיד לכוון לתפקיד שיהיה לך בו הכי הרבה זמן פנוי. השמועה אומרת שבבא"ח שלהם יש ארבעה בתי מדרש שונים מצוידים.

בהצלחה!

מי אמר שלהתגייס יפגע בהתקדמות התורנית שלך?
עכשיו אתה צעיר. נניח שתלמד בשקידה עד גיל 30. אתה באמת חושב ששנה וארבע (שמתוכם, גם בקרבי, יש הרבה זמן ללמוד למי שרוצה) זה מה שיפגע בך?
לטווח הארוך של עשרות שנים, השנה וארבע האלו יכולים לתרום לך כל כך הרבה. תרגיש מחובר יותר לישראל, לעולם, לאנשים בכלל, לחברה ועוד ועוד.
האם השירות הצבאי פגע באברהם / משה / יהושע / דוד ועוד ועוד?
להתגדל בתור תלמיד חכם זה לא רק עבודה שכלית, זה עוד כל כך הרבה דברים, ובעיקר להיות חלק מהעם.

לגדול לתלמיד חכם במדינת ישראל
בלי לעשות שירות צבאי
זה חסרון גדול

אולי תהיה בקי יותר בעוד 2-3 מסכתות (וזה בספק ומהניסיון) חלף זמן השירות הצבאי בפועל
אבל ההפסד הוא בהכפלות על כל התלמיד חכם שבך
על הקשר והחיבור עם המציאות
על הנהגה תורנית במובן של מוביל ורועה רוחני ולא רק יודע יותר יותר טוב אתוון דאורייתא או כל ספק אחר

נער הייתי גם התבגרתי
ראיתי תלמידי חכמים שלא שירתו

הנזקים והחילול ה' בניתוק שבם שהם עשו עושים ויעשו לעם ישראל גדול עשרות מונים מה'תועלת' שחסכו חלף שירותם הצבאי

אתה נמצא בישיבה, מקבל דרך חיים מהרבנים, ושואל שאלות באינטרנט? רק אתה מכל השיעור היחיד שיש לו שאיפות ויכולות? סליחה, משהו לא מסתדר לי פה. צריך לפתוח שיחה עם הרבנים בישיבה שבאמת מכירים אותך ויכולים לתת עצה פרטנית. אם אתה לא סומך על הרבנים שם, תעבור לישיבה אחרת ומהר!

גדולים וטובים ממך עשו צבא. הרב הראשי האשכנזי הנוכחי, למשל. אני מכיר אישית דוגמה של דיין מומחה שעדיין משרת במילואים בשדה הקרב. אין בזה סתירה לחיי תורה ורוחניות, ממש להיפך. זה שנה וארבע של עבודת המידות וחיבור בין עולם התורה לחיי המעשה.

בקיצור, עשה לך רב ותתייעץ איתו.

אני אעצור כאן את אוסף ההתנפלויות הללו, ואומר כך:
1. אני האחרון שמכחיש את הצורך בשכל ישר ובהיכרות עם העולם לגדלות בתורה. כתבתי על כך לא פעם.
2. אבל אני גם מכיר בכך שיש סוגים שונים של גדלות, והסתגרות גם היא מגדלת משהו חשוב וחיוני שדרוש על המפה הכללית.
3. אני יודע ששירות צבאי לא בהכרח מפריע לגדלות בתורה (למרות שלהביא כדוגמה לזה רב ראשי כלשהו זו בדיחה טפלה ועצובה בעיניי).
4. אבל גם זה תלוי בסוג הגדלות המבוקש וגם באדם שבו מדובר (כל אדם גדל בצורה אחרת). אם יש משהו שמפריע באמת לגדול בתורה זה כהונה כרב ראשי, הרבה יותר משירות בצבא או אי שירות.
5. ולבסוף, גם אם אין הכרח בהימנעות משירות מכל הסיבות הנ"ל, אז מה? כפי שכתבתי, פוטרים כל מיני אנשים משירות, ולימוד תורה לא יותר גרוע מפטור לאמן או לספורטאי. לכן איני רואה בפטור כזה שום בעיה שמצדיקה את כל ההתנפלות הזאת. גם אם ההימנעות לא נצרכת אין בה שום בעיה. הוא משרת את עם ישראל שירות מופלא בדרך אחרת. הכל מצוין.
6. כדאי להפסיק להיות פנאטיים, הן בהתנגדות לשירות צבאי והן בתמיכה בו ובנחיצותו. זו לא חזות הכל ולא עיקר אמונה. זו חובה אזרחית חשובה, הא ותו לא. לכן בהחלט אפשר לוותר על זה במקרים כאלה או אחרים ולא קורה שום דבר. העובדה שחברה שלימה פוטר את עצמה ללא שום הצדקה היא בעייתית מוסרית, אבל מכאן ועד עיקר אמונה שכל יהודי צריך לדקלם אותו כל חייו ולעבוד רק למענו המרחק רב מאד.
7. ועוד הערה אחרונה לגבי הישיבה שבה אתה לומד. אם אתה חש שם טוב ומתקדם שם, תישאר שם. וא אתה חושב שבנקודות מסוימות לא מספיק לך לדבר עם הצוות בישיבה שם או שאתה בכלל לא רואה ערך בדיבור איתם ורוצה לדבר עם מישהו אחר (כמוני למשל), זה לגמרי לגיטימי. המסקנות הפנאטיות שקוראות לך לעזוב את הישיבה הן סתם טיפשות. תתעלם. הוא הדין לגבי הנזיפות בך על גאווה יתירה וכדומה. הבלים שראויים להתעלמות.
רק חזק ואמץ, ואל ייבוש מפני המלעיגים…