הבהרה בענין העלאה על הדעת בראיה האנטולוגית

כבר קראתי את המחברת על הראיה האנטולוגית כמה פעמים, ויש לי אי-הבהרה לגבי הדמיון של הנבל לצייר. אשמח אם הרב יבהיר אותו.
נראה לי שאני יכול לחסוך מהצייר את כל העבודה שלו. הוא רק יעלה בדעתו ציור קיים, ואז הציור קיים! שכן בדעתו נמצא ציור קיים ולהכחיש זאת היא רק ספקנות. אמנם הכשלון פשוט: הוא לא יכול באמת להעלות על הדעת ציור קיים כל זמן שאינו קיים. הוא רק יכול לדמיין את האפשרות של ציור קיים, אבל זה לא דומה למי שמרגיש בדעתו שהדבר באמת קיים.
אם כן, גם הנבל יכול לטעון שהוא לא יכול להעלות על הדעת אלוהים קיים כל זמן שאינו קיים. הוא רק יכול לדמיין את האפשרות של אלוהים קיים, אבל לא יכול להבין בדעתו שאלוהים קיים. ואם כן, היש הגדול ביותר שהוא יכול להעלות בדעתו הוא דווקא אלוהים שאינו קיים.