הערה לספר "מדעי החופש"‎

שלום הרב אברהם,
 
ראשית תודה רבה על הספרים החשובים של הרב. למיטב ידעתי אלו הספרים היחידים בעולם המתמודדים עם ממצאי העולם המדעי – המודרני באופן
מתאים ובעומק רב.
 
השבת עברתי שנית על הספר "מדעי החופש" ונזכרתי שכבר זמן רב רציתי להעיר שלדעתי יש ראיה חזקה בתורת הקוונטים שחבל שהרב פספס אותה:
 
היסוד והטענה שעליו עומד הספר הוא שהעולם הפיזיקלי הוא דטרמיניסטי למעט החרגה של הרצון האנושי. 
הראיה החזקה שיש לנו מתורת הקוונטים היא שאנחנו רואים חריג בולט ביותר בפיזיקה – בו הפלא ופלא – המודעות האנושית יכולה לגרום לשינוי (קריסת פונקציית הגל) וכאן כבוד הרב פספס את הראיה החזקה כשטען שלכאורה 
אין זה חריג דווקא במודעות האנושית אלא זה מתרחש גם כאשר מודעות אנושית לא תדע על זה לעולם (כדוגמה שהביא הרב על השמדת המידע לאחר מכן)
 
האולם, הראיה החזקה מתורת הקוונטים היא שללא ספק מה שגורם את הקריסה קשור במידה זו או אחרת למודעות אנושית או לפוטנציאל למודעות אנושית. אחרת אין שום משמעות למכשיר מדידה אשר
כל מהותו הוא להביא את המידע לידיעת האדם – גם אם בסוף לא צפה או לא יכל לצפות בו. החומר עצמו מבצע "מדידה" בעצמו באופנים רבים שאינם גורמים לקריסת פונקציית גל, רק מכשיר שביכולתו 
להביא את המידע באיזה שהיא דרך לידיעת האדם – רק הוא גורם לקריסת פונקציית הגל. הרי לנו ראיה חזקה שאין לה שום מקבילה בעולם החומרי להחרגת המודעות האנושית והרצון לבצע מדידה על החומר עצמו
ושינוי שלו לתמיד. 
ראיה חלשה יותר אבל פילוסופית יותר היא שעצם המושג "מדידה" שייך רק במודעות חיצונית ולא דטרמיניסטית. כי אחרת מי הוא המודד? מה המשמעות שלו לגבי מדידה שלא ביצע חומר אחר שהיה באינטראקציה 
עם החומר הנמדד? מדידה חייבת להתבצע על ידי ישות המסוגלת לקבל הכרעה של "מדידה". אם כל המודעות היא רק אפיפנומה – מדוע לפונקציית הגל אמור להיות אכפת בכלל מאיזה אפיפנומה? 
 
אומנם כיום אין לנו דרך להוכיח שבכוחה של המודעות לשנות את המציאות בדרך לא סטטיסטית וכך להכניס את חופש הבחירה אולם בבחירה של האדם לבצע מדידה בהחלט היה בזה כדי לשנות את המציאות.
מה עוד, שהבנתנו את תורת הקוונטים רחוקה מלהיות שלמה ולכן עצם ההוכחה שיש בכוחה של המודעות האנושית (גם אם אף אחד לא יודע על התוצאה כפי שהסברתי) להביא לשינוי בחומר – מהווה הוכחה 
חזקה לחריג שחיפשת בתמונת העולם הפיזיקלית.
 
אודה מאוד לתגובתך,