למה לעשות ראש השנה יומיים. יום 1 לא טוב ?

מה צריך פורמלית-דינית כדי לבטלו?
אדם יכול להחליט על עצמו? רב קהילה יכול לבטל לקהילתו? הסכמת כל /רוב הת"ח בעולם? סנהדרין?

זו שאלה לא פשוטה. עקרונית הכלל הוא דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו. זה נקבע בסנהדרין ולכן צריך סנהדרין לבטל. יתר על כן, זהו דין דרבנן ולכן צריך סנהדרין גדולה בחכמה ומניין מזו שתיקנה זאת.
אבל כאן יש שיטת ראשונים שבארץ ישראל לא צריך, כלומר יש פרשנות שלפיה אין תקנה ואין את מה לבטל.
מעבר לזה, במקומות מופרכים במיוחד יש מקום לומר שזה בטל עקב שינוי נסיבות מהותי (ראה מאמרי על ביטול תקנות).
ועדיין יש מנהג ברור וגורף של כלל הציבור וגם לזה יש מעמד. לכן אני לא עושה מעשה בינתיים למרות שצריך לחשוק שיניים בשביל ההמצאה הזאת. מחכה להסכמה כללית יותר (כמות משמעותית שתיצור קהילה גדולה של כאלה).
אני לא יכול לומר שמי שיחליט על דעת עצמו לעשות זאת הוא עבריין. כמעט כל מנהג מתחיל מכמה שעשו זאת בלי מנהג ואז נוצר המנהג.

1. למה זה רלוונטי שיש שיטת ראשונים כזאת? כל עוד אין לך דרך להכריע כמותה, אז זו פשוט עוד דעה דחויה. הרי גם בתקופת הראשונים הלוח כבר היה קבוע, כך שהמחלוקת היא לא אם יש היגיון לנהוג יומיים (כבר אז לא היה), אלא אם הייתה תקנה כזו, ובשאלה הזו לא ידוע לי שנוסף מידע מאז הראשונים

2. אין סתירה בין מה שכתבת בצדק, שכל (ביטול) מנהג מתחיל ממעטים, לבין העובדה שאותם מעטים הם עבריינים. הם אכן פורצי גדר, אבל אם פורצי הגדר הופכים לרוב בקרב שומרי המצוות, אז דה-פקטו כבר אין מנהג ואין על מה לשמור

דעה דחויה על ידי מי? אחרי התלמוד אין מוסד מוסמך שיכול לדחות דעות. לא בכדי הפוסקים נסמכים על דעות דחויות (לדעתם) בשעת הדחק. מעבר לזה, כשיש סיבות טובות ניתן לפרוץ את הגדר, והבאתי לזה דוגמאות לרוב במאמרי על ביטול תקנות. לכן לא תמיד הראשונים הם עבריינים.

כתבת על חכמה ומנין
א. מה זה מנין? מספר החכמים שקבעו? והרי גודלה של סנהדרין קבוע. במקרה הזה לדוגמא, כמה קבעו את יו"ט שני בזמנו , כדי שנצטרך להוסיף עליהם עוד חכם אחד?
ב. איך קובעים גדלות בחכמה של סנהדרין או חכם, איך בכלל אפשרי למדוד או להכריע בדבר כזה, מי יותר חכם, רבי עקיבא, רבינא, רב שרירא, ר"י מיגאש, רשב"א, ב"י, רע"א, חת"ס, חזו"א?

למה התאספות של כמה אנשים כמוני להחליט להפסיק לעשות יוט שני לא יחשב 'מנהג' ?
זה בדיוק מנהגינו
להחליט לנהוג יוט שני כחול לכל דבריו
ומי שימשיך לשמור יוט שני הוא מעתה מפר ה'מנהג'
?

אני שואל ברצינות רוצה להבין ממתי ואיך נהיה מנהג
ולמה מנהג לנהוג אחרת מהמנהג זה גופא לא גם מנהג תקין בכללי המנהג ?

ללא,
א. את השאלה הזאת שאל הרמב"ם עצמו וענה עליה. ראה בתחילת פ"ב מהל' ממרים. לא סביר שמדובר במספר מדויק. אם יש קונצנזוס גדול בין חכמי הסמוכים שבדור אפשר לבטל.
ב. הסנהדרין עצמה קובעת את הגדלות שלה ושל קודמיה.

מנהג,
אתה מנסה לשאול שאלות רבי ירמיה. מנהגים זה עניין לא מתמטי ואין קריטריונים חדים. כשיש ציבור משמעותי מבין שומרי המצוות ורבנים וכו' שנוהג משהו זה נעשה מנהג.

הרב מיכי,
לחומרא, ראוי למשל להניח תפילין ביום טוב שני, הן בארץ והן בחו"ל?

זו אחת ההשלכות. אני איני עושה זאת, שכן ההלכה נעקרה בעבר וכעת נותר המנהג (הלא נכון לדעתי) לא להניח.