מוסר והלכה
שלום הרב!
כפי שמביא ריה"ל בכוזרי, הרב קוק באורות התורה ועוד.. התורה מורכבת מחלק אובייקטיבי וסובייקטיבי (האדם), משמע שהיא מותאמת לאדם.
ולכן האדם המורכב ממרכיבים שונים (כפי שמביא הרמב"ם בשמונה פרקים) יכול להכילה.
אם נתבונן על החלקים הבאים: האדם=שכל+רגש נגדיר אותו לעניינו כמוסר בסיסי כדוגמת לא תרצח). לא תחול סתירה בין החלקים הללו לבין ההלכה אלא רק ניתוב לעבר "נק' האמצע)
כעת נגיע לשאלה : כשאני מקיים הלכות בורר בשבת ואיני יכול להזיז פסולת בצלחת, או מפיל ערמת ספרים (בלית ברירה) בשביל לקחת את הספר שמתחת בלי לברור… אני מרגיש שזה מקמט את הנפש שלי, זו התעללות… המוסר הבסיסי שלי מסרב לקבל שזהו רצון השם.
קיבלתי בעבר תשובה כמו: זהו אכן רצון השם מניין לך שהשם לא רוצה שתרגיש כך? אפשר לומר שההלכה כפי שהיא בנויה היום היא גם חלק מהעונש (על כל חטאי העבר שלנו ושל אבות אבותינו…) והיום ככה ניראה התיקון.
השאלה העדכנית:
יש כאן פרדוקס: אדם= שכל+רגש (מוסר- בסיסי)
אני בתור בעל תשובה שלא קיבל מסורת רציפה ואחרי גלות של 2000 שנה, צריך לבדוק האם התורה אמת?
הכלים: שכל+מוסר
הנחת יסוד- הקב"ה נתן לי כלים מתאימים שיכולים לברר את האמת.
תוצאות:
שכל- התורה אמת. מוסר- התורה לא מוסרית (דבר שגורר בלשון חריפה יותר- התורה משובשת)- כאן מסתתרת עוד הנחת יסוד שהשם לא רוצה ברעתנו.
הרב שרקי בנק' זו יאמר שאנחנו מקבלים עונש בגלל כל מה שעשו אבות אבותינו… או אנחנו בגלגולים קודמים…. ולכן הקב"ה עדיין מוסרי (בלשון השאלה כמובן).
יש לציין שתשובה זו מוחקת את המוסר מלהיות כלי… והיא לא חוקית…כי מבקשים ממני לחדול להיות בן אדם דבר שסותר את מהותי… ולכן איני יכול לברר את האמת וממילא אני אנוס. כלומר ברגע שעונים תשובה זו הנחת היסוד שאיתה אני מתחיל את החקירה אינה קיימת יותר, ככלי הראויי לבירור.
ואם תאמר שהשכל צריך לגבור על המוסר הבסיסי, אזי זו תורה שאינה מותאמת לבני אדם, ובפרט לפי הרמב"ם בשמונה פרקים.
עוד דוגמא לכך: דין תליהו וזבין. (עוד מספר דינים בדיני נזיקין)
מחכה לתשובתך בקוצר רוח!
תודה רבה,
שלום י'.
להבא אשמח אם תשאל דרך האתר. זה הרבה יותר נוח לי.
אני לא כל כך מבין את הקושי, ובטח לא פרדוקס. מה הבעיה באיסור בורר? ברור שאין לו מטרה מוסרית, אז מה? לרוב האיסורים בתורה אין מטרה מוסרית. אני לא יודע מהן המטרות, אבל אם הגעתי למסקנה שהקב"ה נתן לנו תורה וציווה אותנו על כך, אז אני מחויב גם אם איני מבין זאת.
ההחלטה שלי להיות מחויב לא עוברת דרך בדיקה פרטנית של כל הלכה האם היא נראית לי או לא. את רובן איני מבין. הבדיקה היא דרך השאלה האם הקב"ה ציווה זאת או לא. משל לדבר הוא המדרש שהקב"ה חיזר על האומות ושאל אם הם רוצים את התורה ושאלו מה כתוב בה. הם רצו לבדוק את המצוות לגופן האם הן נראות להם או לא. אבל ישראל אמרו נעשה ונשמע, כי אם הקב"ה אומר זה כנראה הדבר הנכון גם אם איננו מבינים.
גם רופא שרושם לך תרופה אתה לוקח, אפילו שאינך מבין איך זה עובד. למה? כי יש לך אמון בו ובידע שלו. אז לי יש אמון בקב"ה ובידע שלו.
אגב, איך כל זה קשור לשכל מול רגש גם לא הבנתי.
תודה על תשובתך המהירה,
אשמח לעת עתה אם נוכל להמשיך את ההתכתבות במייל.
אני מבין מדוע שאלתי אינה מובנת מכיוון שאיננו מסכימים על מספר הנחות יסוד, אתייחס לאמירותיך:
א. לרוב האיסורים בתורה אין מטרה מוסרית- איני מסכים מהסיבות הבאות: האדם הוא יצור מורכב לא רק משכל שיכריח אותו לקבל ציווים אלא גם מנפש (כמובא ב-8 פרקים לרמב"ם) ולכן ישנו חלק שנקראמוסר, שאינו קשור כלל לפעולת השכל אלא לחוכמה המצטברת (הרמב"ם במילות ההיגיון) וכן לחוכמה הנרכשת מהתורה (אורות הקודש חלק ג'), בתורה ישנו חלק אובייקטיבי וחלק סובייקטיבי (אורות התורה פרק א'), ההתאמה לחלק הסובייקטיבי מכיל בתוכו את נק' המוסר, ולכן אם קיימת התנגשות יסודית בין הציווי למוסר הטבעי, יש שתי אופציות:
1. להרחיב את המוסר הטבעי ע"י השכל. 2. להישאר בקושיה- כדוגמת פרה אדומה. (עבודה זו עשה הרמב"ם במורה בחלק השלישי).
לא תיתכן סתירה יסודית בין המוסר המובנה באדם לתורה שניתנת לו כי אזי אינה מתאימה לאדם (יסוד לכך ניתן לראות גם באיגרות הרב קוק איגרת צא')
ולכן איני מקבל את תשובתך בעניין הקיום ללא הבנה במקרים בהם הסתירה היא בנק' המוסר הטבעי.
ב. ההחלטה שלי להיות מחויב לא עוברת דרך בדיקה פרטנית של כל הלכה האם היא נראית לי או לא. את רובן איני מבין- זה נכון רק בתנאי שהוכחת את אמיתות התורה, אך לפני שהוכחה מספיק מקרה אחד בכדי להפכיל את כל ההוכחה, אי התאמה למוסר הטבעי היא בהחלט מקרה כזה, כדוגמת נוסחא לאינדוקציה בה מקרה אחד לא משקף את התוצאה אזי הנוסחא לא נכונה.
ג. המקרה של נעשה ונשמע- כפי שהרב מציג נתון לפרשנות הרי הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית כמובא במסכת שבת, עם ישראל היה מאוד מאוד ביקרותי לפני שהסכים לקבל את התורה כולל בדיקה פרטנית של מצוות כמובא בכוזרי מאמר שני כמדומני.
ד. גם רופא שרושם לך תרופה אתה לוקח, אפילו שאינך מבין איך זה עובד. למה? כי יש לך אמון בו ובידע שלו. – טענה זו מביא חובת הלבבות אבל לגנאי….ולא לשבח. תשובתך היא מתוך כך שקיבלת את התורה על כל פרטיה וחלקיה, אך לפני קבלה זו לא ניתן לענות תשובה זו.
ה. שכל מול רגש- השכל יכול להגיע למסקנות יבשות (כלי לוגי), אך החלק הנשמתי לא בהכרח מרוצה ממסקנות אלו… לדוגמא: לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על מידת הדין.
בכדי לפשט את השאלה נמקד אותה בדין תלייהו וזבין… ששם המוסר זועק לעומת הדין.
מצטער על התשובה החפוזה והמקורות הכלליים, אני מקווה שהצלחתי להסביר את כוונתי,
מצפה לתשובתך,
תודה.
טוב, אני לא מסכים אפילו למילה מכל מה שכתבת. לדעתי זהו אוסף של הנחות מופרכות ממש. להערכתי אין טעם בדיון כזה כאן.
אני לא יכול במייל לברר מהו מוסר, מהו רגש ושכל, מהי תורה, ולמה לקיים מצוות. אלו נושאים לספר (ועל רובם ככולם כתבתי באתר).
אם תרצה לברר את ההנחות הללו אחת לאחת, אתה מוזמן לפנות דרך האתר. אבל כל פעם הנחה אחת, אחרת הדיון יתברבר.
כל טוב
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer