נוסח ה'אמן' החדש

לרמד"א – שלום רב,

ריקוד על רגל אחת הוא בעייתי, הן משום שהוא מעליב את הרגל השניה, והן משום שזו דרכן של חסידות, וכבר לימדתנו להסתייג מדרכם של חסידים וחסידות.

ברם, לענ"ד יש בעיה בהארכה באמן יותר מדיי, מפני שהיא מביאה להארכה בתפילה ומטריחה את הקהל השבוי,

וולכן נלע"ד שהטוב ביותר הוא לומר: 'אמם.ן' שבזה מבהירים אנו שכוונתנו הן לגברים והן לנשים.

בברכה, אמם.ן-חוטף טלאללה האפצ'י

בס"ד כ"ג כ"ב בטבת פ"א

ודילמא לא שנא? כשם שמובן לנו שלא שייכת קנאה ותחרות בין רגל ימין לרגל שמאל, ששתיהן איברים שאינם מתפרדים של אורגניזם אחד.

כך אין מקום לקנאה ותחרות בין איש לאישה, ששניהם יחד נועדו לתפקד כאורגניזם מאוחד, שרק בחיבור ה'יוד' שב'איש' וה'הא' שב'אשה' נעשה השם שלם, ודווקא שונותם של האב והאם היא מאפשרת חינוך מאוזן לילדיהם.

וכפי שביאר הגרי"ד סולובייצ'יק ב'אדם וביתו – שש מסות על המשפחה', ע"פ רברי רבי במכילתא שהאב והאם שקולים בכבודם ובמוראם, שכן האב 'מלמדו תורה', מעצים בחינוך הבן.ת את מימד קבלת העול, בעוד שהאם 'משדלתו בדברים', מעציבה בחינוכה את מימד האהבה והרצון.

בברכה, ירון פיש"ל פלנקטון

ניתן לומר ששתי הבחינות ב'אמן' – 'אמת הדבר' ו'הלוואי' – מקבילות להבדל בין האיש לאישה כתיאורו של הגרי"ד, שהאיש מופקד על המימד הקבוע והיציב בעוד שהאישה מופקדת על הרצון, השאיפה את עתיד טוב יותר. האיש טוב בראיית מה ש'בפועל', בעוד האישה 'מבינה דבר מתוך דבר' וצופה גם את ה'בכוח'.