ניסוי מחשבה – היקום הנסוג

אפשר לתאר את התווך ש"לתוכו" התרחב החלל כתנאי אונטולוגי חיצוני כביכול שאפשר מלכתחילה את התהליך הזה. בתשובתך אתה בעצם אומר שלתווך הזה אין שום מעמד אונטולוגי. אם זה המצב אתה בעצם טוען שאין אפילו משמעות לניסיון לייחס לו "קיום".
אמת?

או בנוסח אחר:
טענתך היא שטענות אודות "תווך" כזה אינן טענות עובדה הנושאות ערך אמת.
תיארתי נכונה את עמדתך?

לא מבין את כל המילים הללו. מה שכתבתי הוא פשוט שאין דבר כזה. מה לא ברור כאן?

מה מעמדה הלוגי של הטענה שלך:

"אין דבר כזה"

היא טענת עובדה?
היא טענה אפריורית? אמפירית?

זוהי כמובן טענת עובדה. אם אתה שואל מניין אני יודע אותה, פשוט מתיאוריית המפץ הגדול. זה מה שהיא אומרת.

מתשובתך עולה שזוהי טענת עובדה אפריורית. זה לא שצפינו במה שהיה "מעבר" ליקום וגילינו שם את אותה "מציאות" שאתה תיארת כ"אין דבר כזה".
נשאלת השאלה: כיצד טענת העובדה האפריורית הזו יכולה לחרוג מגבולות היקום ולתאר את המציאות המצויה כביכול מעבר לו?

אפשר שתאמר שטענת העובדה הזו כלל לא מדברת על מה שמצוי "מחוץ" ליקום אבל אז תצטרך לסגת מטענתך ש"אין דבר כזה". שהרי לא דין טענת העובדה *הפוזיטיבית* אודות היקום כדין טענת העובדה *הנגטיבית* שלך אודות מה שמעבר לגבולותיו.

שאלתי אם כן:
האם טענת העובדה שלך היא נגטיבית (כמו למשל הטענה "אין כלום בכוס") או פוזיטיבית (כמו הטענה "יש מים בכוס")?

אני חושב שאין טעם בפלפול הזה. גם חוק הגרביטציה אינו אמפירי במובן שלך. זו תיאוריה שנוצרת מהכללה של עובדות. המפץ הגדול גם הוא תיאוריה כזאת, והשאלה עסקה בו. אין לנו שום אינדיקציה לקיומו של משהו מחוץ לחלל, והתפשטותו או התכווצותו של החלל שלנו לא מוסיפים מאומה בכיוון הזה. לכן אין טעם לדון בשאלה הלא מוגדרת אודות מעמדו של אותו דבר שאין שום אינדיקציה לכך שהוא קיים.
אגב, גם הטענה שאין שדים או פיות אינה אמפירית. היא כנראה תנאי אונטולוגי נגטיבי היפרבולי אנטי סוציאלי ופוסט סטרוקטורליסטי. 🙂

1. השאלה שלי לא עסקה במפץ הגדול. היא עסקה במעמדו הלוגי (ואולי האונטולוגי) של "התווך" שלתוכו התפשט היקום.
2. התשובה שלך נראית לי בעייתית מבחינה מתודולוגית שכן היא מנסה להכפיף חשיבה אפריורית פילוסופית (למעשה מטפיזית) לתיאוריה מדעית.
אסביר:
אנחנו יודעים כמובן שכל תיאוריה מדעית נשענת בהכרח על מושגים אפריוריים "מטא-מדעיים" (כמו הסיבתיות). אבל פה אין בעיה כי פה הרובד הפילוסופי קודם ומאפשר את החשיבה המדעית. לעומת זאת בתשובתך אליי הצעת להפוך את הסדר – אתה גוזר מתוך המדע טענות עובדה אפריוריות (מטפיזיות) על מה שקיים – או "לא קיים" – מחוץ ליקום ומחוץ לחוקי הפיזיקה.

איני גוזר. השאלה בפתיחת האשכול עסקה במפץ הגדול ועניתי שבתיאוריית המפץ אין שום תווך שבתוכו נמצא היקום. האם יש או אין תווך כזה זו שאלה אחרת והפיזיקה לא יודעת מה לומר עליה. כשאין לכך שום אינדיקציה אחרת איני רואה סיבה לומר שיש.

על מה שכתב רבינו 'איני גוזר', צריך עיון, שהרי קיי"ל 'צדיק גוזר'?!

צדיק גוזר והקב"ה עושה אינטגרציה.

שוב: השאלה *לא עסקה* במפץ (אף שהוא הוזכר) אלא *בתווך* שלתוכו התפשט היקום *לאחר* המפץ. נכון שניתן להכליל מעובדות מסוימות על הטבע על היקום הפיזיקלי בכללותו. אבל אתה עמדת על כך שאתה מכליל על מה *שמעבר* לגבולותיו של אותו יקום. משהו לא מסתדר לי.