על נקמה, בין גולדשטיין למאיר הר ציון

שלום
רבים מהפוסלים שותפות עם חברי עוצמה יהודית, כרב יעקב מדן ועוד, תולים זאת בתמונתו של גולדשטיין על קיר ביתו של בן-גביר. [טענתו של בן גביר כי התמונה היא לכבוד עבודתו של גולדשטיין כרופא שהציל יהודים- לא נשמעת להם..]
לאחרונה, מיכאל בן ארי בחשבון הטוויטר שלו מעלה טענה- מה בין מעשהו של גולדשטיין למעשיו של מאיר הר ציון, שכנקמה על רצח אחותו שושנה ע\\\"י בדואים, רצח בדואים חפים מפשע. או לדוד רזיאל שכמפקד האצ\\\"ל פגע ברבים החפים מפשע ביודעין ובמזיד, כפיצוץ אוטובוס ערבי על יושביו ברחוב יפו, או הטמנת מוקש בשוק הערבי בעיר העתיקה. כמובן שהיחס המקובל כיום לגולדשטיין הוא כרוצח מתועב, ואילו לרזיאל והר ציון כגיבורי ישראל. 
כמובן שגם גולדשטיין פעל מתוך הקשר היסטורי, ולא סתם קם לרצוח ערבים. באותה תקופת טרור הערבים רצחו עשרות יהודים (שגולדשטיין טיפל בהם, ואף קבע את מותם לעיתים), כאשר ממשלת השמאל ממשיכה בהסכמי השלום, ולא פועלת למיגור הטרור.
יש טענה שכשיש מדינה ושלטון א\\\"א ליחיד לעשות מעשי נקם, אמנם: א. מאיר הר ציון, לעומת רזיאל, פעל אחרי שקמה מדינה. ב. אם נקמה הוא מעשה פסול, מה לי יחיד מה לי שלטון.
שאלותי. א. מה ההבדל, אם בכלל, בין גולדשטיין להר ציון ורזיאל.
ב. מה מקומה של נקמה, או של פעולת הרתעה ע\\\"י פגיעה בחפים מפשע (ויש להבחין ביניהם), ליחיד ולציבור.