ראיה מדעית לבחירה חופשית

תודה על התשובה. חשכו עיניי משראיתי את אורך הטקסט אז ברשותך אשאל כאן על מנת שמוחך המיומן ישלוף את התשובה המעניינת אותי בלבד. אם אתה אומר שהבחירה קורית בלי סיבה, מה מבדיל אותה מאקראיות? אם היא לא מבוססת על כלום איך היא יכולה להיות משהו אחר חוץ מאקראית? (שוב, סליחה אם ענית על זה באלף מקומות אחרים, מקווה שפעם נוספת לא תהיה טרחה עבורך.)

זה הקטע הרלוונטי. אני לא יכול לכתוב כאן הרצאות. בשביל זה כתבתי ספר (שם אני גם מסביר שבחירה היא לתכלית, דטרמיניזם הוא מסיבה ואקראיות אין בה לא תכלית ולא סיבה) ומאמר שמקצר יותר.
הנה הקטע הרלוונטי מהמאמר:

אז בכל זאת על מה מדובר כאן: מהו הליברטריאניזם?

אז אם הליברטריאניזם לא מקבל התנהלות שהיא תוצר של השפעות חיצוניות, וגם לא של השפעות פנימיות (האדם עצמו), אז מה קורה כאן? מה בכל זאת משפיע או מחולל את ההתנהלות שלנו? האם מדובר במשהו אקראי, חסר סיבה, שמשוחרר מכל תיאור מדעי או אחר? התשובה לחלק מהשאלות הללו (לא לכולן) היא במידה מסוימת חיובית, אך חשוב להבהיר זאת יותר.

הערה ראשונה היא שהליברטריאן לא טוען שהאדם לא מושפע מגורמים שונים, חיצוניים או פנימיים. טענתו היא שהאדם לא תמיד מושפע מהם, או שההשפעה הזאת אינה מלאה. לשון אחר, הוא לא נקבע על ידם אלא לכל היותר מושפע מהם. שנית, גם הליברטריאן מסכים שלפעמים אדם פועל תחת השפעת דחפים לאו בני כיבוש, ואז הוא לא בוחר. שלישית, הוא מסכים שלפעמים האדם פועל באופן סתמי בלי לבצע בחירה והכרעה, ואז שוב הוא לא בוחר. רביעית, הליברטריאן מסכים לגמרי שחוקי הפיזיקה פועלים על גוף האדם, וגם על מוחו. אם כן, הליברטריאן לא מכחיש השפעות סביבתיות ואחרות על פעולת האדם. טענתו היחידה היא שהסכום של מכלול ההשפעות הללו לא נותן לנו באופן חד ערכי את ההתנהלות עצמה. הוא טוען שהתנהלותו של האדם אינה סכום פשוט של כל אלו.

ניתן לדמות זאת להתנהלות בתוך מִתאַר טופוגרפי כלשהו. כאשר כדורון קטן נע על פני שטח בעל מתאר נתון, התקדמותו מוכתבת באופן חד ערכי על ידי המתווה שבתוכו הוא נע. הוא ישאף למינימום אנרגיה, והכוחות שפועלים עליו יכתיבו את מסלול ההתקדמות שלו. כשהוא יפגוש עמק הוא יתגלגל לתוכו, ולעולם הוא לא יעלה על הר (אלא אם הייתה לו תנופה מקודם). ומה על אדם שינוע בתוך מתווה כזה? ברור שגם הוא יחוש את הכוחות השונים שמנסים לגרום לו להגיע למינימום אנרגיה. ההבדל בינו לבין הכדורון הוא שהאדם שוקל את סך הכוחות שפועלים עליו, אבל בסוף מכריע בעצמו האם לזרום איתם (למינימום אנרגיה), או ללכת לכיוון אחר (לטפס על ההר ולא לגלוש במורד העמק). כאמור, השפעה של הסביבה בהחלט ישנה, אבל היא לא קובעת חד ערכית את ההתנהלות.

המתווה הטופוגרפי הזה מבחינתנו הוא משל. אוסף כל ההשפעות, החיצוניות והפנימיות, שפועלות על האדם (גנטיקה, חוקי הטבע, מבנה ומצב המוח, השפעת הסביבה, חינוך, תרבות וערכים ועוד), יוצר מִתאַר טופוגרפי כלשהו שהאדם פועל בתוכו. המתאר הזה בהחלט משפיע על התנהלותו, ומנסה לדחוף אותו לכיווני התנהגות מסוימים או לדחות אותו מהליכה בכיוונים אחרים. אלא שבניגוד לכדורון, האדם יכול לבחור האם להיענות לתכתיבים של המתאר הטופוגרפי הזה או לפעול אחרת. ההחלטה הסופית הזאת אינה תוצאה של השפעה או גורם כלשהו, שכן כל הגורמים המשפיעים מצויים בתוך הטופוגרפיה שסביבו. ההחלטה היא חופשית לגמרי, אלא שהיא משקללת ומתחשבת גם בכל ההשפעות הללו. ברור שבהינתן מכלול טופוגרפי שונה ההתנהלות עשויה להיות שונה. אותו אדם עם אותה רמה של אהבת תצפיות נוף, כשהוא יעמוד מול גבעה קטנה הוא כנראה יחליט לעלות עליה על מנת לצפות בנוף. לעומת זאת, כשהוא יעמוד מול הר גבוה וקשה הוא ייטה להישאר למטה ולא לעלות עליו, גם אם מדובר באותו נוף. האם זה אומר שההחלטה שלו מוכתבת מהסביבה? לא בהכרח. היא מושפעת מהסביבה, אבל בשורה התחתונה זו החלטה שלו.[4] זהו תיאור סכמטי של התפיסה הליברטריאנית.

שלושה מודלים: אקראיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית

אם נסכם את מה שראינו עד כאן, ניתן לדבר על שלושה מכניזמים של התנהלות:

התנהלות דטרמיניסטית, לפיה כל מצב הוא תוצאה הכרחית של המצבים הקודמים. הנסיבות ששררו ברגע הקודם (הטופוגרפיה והמיקום של האדם בתוכה) הן שמכתיבות את הרגע הבא. האדם הוא סוג של כדורון.
התנהלות אקראית, לפיה האדם מתנהל באופן משוחרר לגמרי מההשפעות. ניתן לתאר זאת על ידי מודל של הגרלה. כשהאדם צריך להחליט מה לעשות הוא מבצע הגרלה וכך פועל.
בחירה חופשית, לפיה התנהלותו של האדם מושפעת על ידי המתאר הטופוגרפי, אבל לא נקבעת על ידו. ההחלטה נעשית מתוך שיקול דעת חופשי שלו עצמו, שמשקלל ומתחשב גם באילוצי והשפעות הסביבה.
חשוב להבין שבניגוד לתפיסות רווחות בדיונים בסוגיית הדטרמיניזם, שני המכניזמים האחרונים אינם זהים. בשניהם אמנם אין סיבה שמכתיבה את התוצאה, אבל במכניזם השני מדובר באקראיות שרירותית גרידא, ואילו במכניזם השלישי מדובר בשיקול דעת שחותר למימוש ערכים ומטרות של האדם. אמנם ההתנהלות אינה תוצאה מכנית של סיבה שמחוללת אותה, אבל בהחלט לא ניתן לראות זאת כהתנהלות אקראית. אפשר לומר שבמכניזם הראשון ההתנהלות נקבעת על ידי סיבות, בשלישי מדובר על התנהלות לאור תכליות, או מתוך טעמים, אך לא מתוך סיבות (האדם יכול להחליט לטפס על ההר גם אם הכיוון מנוגד לכוחות שפועלים עליו ולא מביא אותו למינימום אנרגיה). ובשני מדובר על התנהלות סתמית, שאין ביסודה סיבות וגם לא תכליות וטעמים. במכניזם השני אין שיקול דעת שמחולל את ההחלטה, ובשלישי יש.

משל הבחירות

ניתן להבהיר ולחדד יותר את ההבחנה המשולשת הזאת על ידי משל. דמיינו בחירות פוליטיות חופשיות שבהן אדם נכנס לקלפי, בוחר באופן חופשי פתק ומשלשל אותו לקלפי. השליט נבחר ברוב קולות המצביעים. הבחירות הפוליטיות הללו משמשות אותנו כאן כמשל לבחירותיו של האדם הפרטי בחייו הפרטיים. נראה כעת שלושה יישומים שונים של המודל הזה:

בסוריה כל זה מתנהל כמתואר למעלה, אלא שבקלפי יש רק סוג אחד של פתקים. זה כמובן חופש מדומה. מדובר בדטרמיניזם. על אף אשליית החופש, המצב הנוכחי מכתיב באופן חד ערכי את התוצאה.
בשווייץ זה אמנם קורה עם כמה סוגי פתקים, אלא שבשווייץ המטפורית שלנו אין שום בעיה לפתור. לא ממש חשוב מי יהיה השליט, שכן שום דבר לא תלוי בזה. כאן הבחירות משולות להגרלה, שהרי בעצם ניתן היה לערוך הגרלה אקראית לגמרי ולקבל תוצאה סבירה. אין כאן שיקול של תכליות שלקראתן חותרים הבוחרים, ובעצם הם משמשים כמכונת הגרלה גדולה. לכן הבחירות ה”חופשיות” הללו מבטאות בעצם אקראיות ולא חופש. אין סיבות ואין תכליות וטעמים לבחירה, ולכן זו לא באמת בחירה אלא הגרלה.
לעומת זאת, בישראל יש גם כמה בעיות שעומדות לפתרון. בקלפי עומדים כמה סוגי פתקים לבחירתו של הבוחר, והוא בוחר אחד מביניהם ומשלשל אותו לקלפי.[5] התוצאות יכתיבו במידה רבה את ההתנהלות, ויהיו להן מחירים לטוב ולמוטב. כאן אין סיבה שמכתיבה את התוצאה (הבחירות הן חופשיות), אבל יש התנהלות של שיקול דעת לאור תכליות, ולכן לא מדובר באקראיות. זה ורק זה הוא המצב שמקביל לחופש בחירה, או רצון חופשי.
שלושת המודלים הללו מקבילים לשלושת המכניזמים שתוארו בסעיף הקודם ומסייעים לחדד את ההבדל בין שני האחרונים.

אמרת ש"במכניזם השלישי מדובר בשיקול דעת שחותר למימוש ערכים ומטרות של האדם". אני מבקש ממך שתעשה קצת זום-אין ל"שיקול דעת" הזה. אם למשל יש לי ערך מסויים א' וערך ב' ואני צריך לעשות בחירה ביניהם, מהו הגורם המכריע כאן? מה זאת אומרת "רצון" חופשי? אם תגיד שזה תלוי באיזה ערך חזק יותר אצלי, הרי האין ה"חוזקה" של הערכים טבועה במוח הדרמיניסטי שלי?

קרא במאמר או בספר. אתה מצפה שאכתוב אותו כאן מחדש כדי לקצר לך את הדרך?

סליחה סליחה, אקרא את הספר בהזדמנות!

(אבל רק כדי לוודא, יש בספר תשובה לשאלה ששאלתי, נכון?)

יש שם הסבר מדוע השאלה מבוססת על אי הבנה. אין אפשרות לעשות זום אין לדבר שאין לו תיאור מכני-סיבתי. זה כמו לעשות זום אין למשהו שהוא יחידה אחת פשוטה. אני עושה זום אין להסבר העיקרון הזה (העיקרון שקובע שאי אפשר לעשות זום אין).

אם זה המצב אני לא חושב שאקרא את הספר. כשאתה טוען שיש בחירה חופשית אתה טוען טענה מדעית – חוקי הדטרמניזם שתקפים בכל היקום לא תקפים במוח האנושי. אם אתה לא יודע מה יש שם במקום דטרמניזם, תירוצים פילוסופיים למיניהם ללמה אין לך תשובה לא ישכנעו אותי אישית. משום מה חשבתי שכשאתה אומר שיש "מכניזם שלישי" אתה גם יודע איך הוא עובד. תודה על זמנך בכ"מ.

אם מישהו לא רוצה לקרוא כדי להבין היכן הוא טועה זה כמובן לגיטימי לגמרי. אני רק לא מבין מדוע לפתוח דיון אם לא רוצים לברר אותו. בשביל להישאר בעמדתך המקורית בכל מחיר לא צריך לעורר דיונים. כל טוב.