שאלה לגבי עולם מטריאליסטי

אני רוצה לטעון שהיווצרות המחשבות שלנו, הפעולות שאנו עושים וכו' הינם רק תופעת לוואי של היקום החומרי שפשוט מתנהל לבד (זה מנקודת ההשקפה המטריאליסטית). שליקום לא "אכפת מאיתנו"
כלומר אם נפשט את הכל, היד שלי היא בסך הכל אטומים, שפועלים בדיוק כמו אטומים של כיסא, והתודעה ומה שאנו מכנים "כתיבה" במקלדת זה בסך הכל דפוס של אטומים בטבע אך הוא לא שונה מטריאליסטית מכיסא.

(קצת קשה לי להסביר אבל הפסקה הראשונה זה הכי קרוב שהצלחתי לנסח)

כנראה לא הבנת. ניסית אבל לא הצלחת (להסביר).

מבחינה מטריאליסטית
אנו חיים בעולם עם חומר. החומר מקיים אינטרקציות אחד עם השני, מתנגש וזז ונמשך אחד לשני וכו.
גם אנו חומר. כל יצור חי, הוא חומר, כמו כיסא.
תכונות המאפיינות יצור חי, כמו למשל חילוף חומרים, הן בסך הכל חומר שמתנהג כסדרו בטבע. בהקשר הזה, אפשר לומר שהיקום "אדיש" אלינו. אין לו כוונה או מטרה מאחורי התהליכים האלה – הכול מתנהל לפי חוקי הטבע, ללא תכנון או תשומת לב. התנועות שלי, כמו הרמת יד או לחיצה על מקש, הן תוצאה של אינטראקציות חומריות בדיוק כמו תנועת העלים ברוח. כך, אם נביט בכל דפוס פעולה, נראה שהוא אינו שונה מבחינה מהותית – אטומים נעים ופועלים בתוך המגבלות והחוקים של הטבע.

אבל הדבר המדהים הוא שהטבע הזה יוצר, בלי כוונה, אלא רק מחוקיו ומכיצד שהוא פועל, אדם שחושב וכו'. העניין הוא שאדם לא שונה מכיסא! אך בכל זאת יש בו משהו שונה, "ללא כוונה" מצד הטבע.

לא אחזור על מה שכתבתי למעלה.