התייחסות לסרטוני הערוץ המיסיונרי iGod – תושב”ע ו”מזימות הרבנים”: הטיעונים – המשך

בס”ד

בחלק הראשון נתתי מסגרת לדיון בסרטון שעוסק בתורה שבעל-פה וב”קונספירציה הרבנית”. ראינו שם שכדי לבסס האשמה כזאת דרושה הוכחה לכמה אספקטים: הוכחת הפשע (שאכן יש כאן המצאה), כוונה פלילית (שההמצאה נעשתה בכוונת מכוון), יכולת (שלממציא היו יכולת ואמצעים לבצע זאת), הזדמנות (שהיתה לו הזדמנות בעיתוי הרלוונטי) ומוטיבציה (שהיתה לו סיבה טובה, אינטרס). האשמה מבוססת צריכה להוכיח את כל אלו גם יחד. בחלק הקודם עמדתי על שני הטיעונים הראשונים בסרטון. כעת נמשיך ונסקור את שאר הטיעונים שלהם לפי הסדר.

טיעון ג: הסתלקות השכינה מבית המקדש – לשון הזהורית

הדובר מסביר שבתקופת המקרא ביום כיפור הכהן הגדול היה מסתלק שבעה ימים להתייחד עם עצמו במקום שקט להכין את עצמו רוחנית. ביום כיפור הוא לא ישן, והוא נכנס אז פעם אחת ויחידה בשנה לקודש הקודשים ועסק בעבודת הקרבנות. בתחילה קרבן עבור עצמו ואחר כך על העם. כאות הזדהות העם היה צם. הצום היה עניין סמלי ושולי, אבל מה שכיפר על העם היה דמו של הקרבן על המזבח שכיסה את חטאי העם. הצום היה הדרך של העם להביע חרטה עמוקה על חטאיהם “בהסתמך על הקרבן שהוקרב” (לא הבנתי מה פירוש להזדהות בהסתמך על הקרבן?…). על פי המסורת העם המתין לחותמת שהעידה על הכפרה, הלבנת לשון הזהורית. הגמרא יומא לט מתארת כארבעים שנה לפני החורבן (30 לספירה) שלשון הזהורית הפסיקה להלבין מה שגרם לדאגה בלב העם. אלוקים כבר לא נתן אישור לכפרה. אלוקים הפסיק לשכון במקדש, ואכן 40 שנה אחר כך המקדש נחרב.

באותה עת היה על הרבנים להמציא את היהדות מחדש, כך שתעבוד ללא אישור אלוקי. הם שמרו על המונחים “יהדות” ו”תורה”, אבל התוכן השתנה. זו כבר לא התורה שכתב משה. כאן נוצרה ה”תורה שבעל-פה”, שלפיה אין כבר צורך במזבח וקרבנות לכפרה. “במקום זה, די בתרומת כסף לישיבה ודילוג על שתי ארוחות פעם בשנה”, כלשונו.

הטעויות בטיעון ג

ראשית, עליי להעיר שלא ברור לי מדוע הדוברים בוחרים להסתמך על התורה שבעל פה באופן סלקטיבי. חלק נכבד מהעובדות שהם מתארים (כמו פרישת הכהן הגדול שבעה ימים לפני יו”כ ועוד) אין להן מקור מקראי, ולמרות הזלזול והערעור שלהם על התורה שבעל-פה ואמינותה הם מסתמכים עליה ומציגים את דבריה כאילו היו תורה שבכתב. עליהם להחליט האם המסורת הזאת אמינה או לא. מה שיותר מוזר הוא שכשאני הבאתי בחלק הקודם עובדות היסטוריות מהגמרא (כגון שהלל חי ופעל מאה שנה בפני הבית) הם טענו (בטוקבק שם) שאין להביא ראיות לחזק את הגמרא ממנה עצמה. כלומר אפילו עובדות הם לא מוכנים לשאוב ממנה. אז מדוע בסרטון הם כן עושים זאת ומסתמכים על זה בטיעוניהם?

כעת לעצם הטיעון שלהם. הדוברים מניחים מסיבה לא ברורה שבמקרא ובזמן הבית הצום היה סמלי ושולי. על כך כדאי לעיין בפסוקי המקרא, ואז נגלה מיד את הסילוף. ראשית, הצום כמובן מוזכר במקרא, בסוף התיאור של עבודת יום הכיפורים (ויקרא טז), מופיע הצום בפירוש כחלק מתהליך הכפרה עצמו (שם, כט-לא):

(כט) וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (ל) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ: (לא) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם:

למדנו מכאן שהכפרה ביום כיפור כוללת שלושה דברים: קרבנות (שמתוארים לפני זה), צום ושביתה ממלאכה. מניין הם שאבו את ההנחה שהצום הוא שולי? אולי בגלל שהוא מופיע בסוף הפרק. כדי להבין את משמעות העניין כדאי לעיין במבנה הפרק כולו, ואז נראה שאם בכלל אז האמת היא הפוכה.

פרק טז בחומש ויקרא מתאר בפירוט את עבודת יום הכיפורים. הפרק פותח בפסוקים הבאים:

(א) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה’ וַיָּמֻתוּ: (ב) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת: (ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה: (ד) כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי  קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם: (ה) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה:

ואז מתחילה כל עבודת יום הכיפורים, שמסתיימת בפסוקים שהובאו למעלה (ועוד קצת).

מתוך הפסוקים שהובאו כאן ברור שפרק זה כלל לא עוסק בעבודת יום הכיפורים אלא בצורה הנכונה להיכנס אל הקודש (בניגוד לאופן השגוי בו נכנסו נדב ואביהו אל הקודש ולכן מתו). המקרא מציג את כל הפרוצדורה הזאת כעבודת הכניסה אל הקודש, כלומר כתנאי להיכנס לקודש הקדשים. אין להיכנס בלי להקדים ביצוע של כל הפרוצדורה המורכבת שמתוארת בפרק הזה. רק בסוף הפרק מובאים הפסוקים (כט-לא) שהבאתי למעלה, ובהם הוראה לעשות זאת פעם בשנה ביום כיפור. כלומר מבחינת המקרא אפשר לעשות את הפרוצדורה בכל פעם שרוצים להיכנס אל הקודש. הפסוקים שבסוף מלמדים אותנו שביום הכיפורים יש חובה לעשות זאת וכמובן גם להיכנס אל הקודש.

וראה זה פלא, בפסוקים המסיימים הללו ורק בהם מופיע הציווי על הצום והשביתה ממלאכה. מדוע? כי זה שולי? להיפך, מפני שביום הכיפורים העבודה הזאת היא לא רק כניסה אל קודש אלא חלק מכפרת היום. לכן נוספים כאן גם הצום ואי עשיית המלאכה שהם תנאים מהותיים לכפרת היום (אבל לא לכניסה אל הקודש). אם כן, המקרא עצמו אומר שהצום והשביתה ממלאכה קשורים מהותית לכפרה, בעוד שדווקא סדר העבודה פחות מהותי אליה (זהו רק תנאי לכניסה אל הקודש). משום מה, הדוברים בסרטון החליטו שביום הכיפורים המקראי הצום הוא שולי ועיקר כפרת היום היא דם הקרבנות, וטעמם עמם.

הדוברים מסבירים לנו שהתורה שבעל פה סוטה מהוראות המקרא ומורה לנו שדי ב”דילוג על שתי ארוחות פעם בשנה ותרומה לישיבה”, כלשונם. הרושם שנוצר הוא כאילו הצום הוא המצאה של הרבנים ושל תורה שבעל-פה, אבל הם מתעלמים משום מה מהעובדה שראינו שהצום מוזכר בפירוש במקרא עצמו, וכפי שראינו הוא דווקא תנאי מהותי לכפרה. לעומת זאת, “תרומה לישיבה” שהם מוסיפים בשם הרבנים לעבודת היום, דווקא לא מוזכרת בשום מקום בהלכה. שום רב וחכם בעולם לא אמר לעשות זאת ובוודאי לא אמר שזה תחליף לכפרת יום הכיפורים. זהו תעלול דמגוגי וסילוף מכוער שנועד כנראה לקומם את המאזין (נגד הרבנים ש”שודדים” את כספו). אכן נאמר בתלמוד שתשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה (לאו דווקא בימים נוראים), אבל כדאי לזכור שתשובה ותפלה הם לא ממש האינטרס של הרבנים, וגם הצדקה, בניגוד להשמצה המכוערת שבסרטון, ניתנת לעניים ולא לרבנים. אבל כדי לטעון לקונספירציה הדוברים בסרטון חייבים לשתול במוחו של השומע את האינטרס (זכרו את מה שראינו בחלק הראשון שהאינטרס הוא תנאי הכרחי לקונספירציה).

כעת נעבור לטיעון המרכזי עצמו. זו כבר ממש פסגה של סילוף ואווילות לוגית. ראינו שהמקרא עצמו דורש מאתנו שלושה דברים בתהליך כפרת יום הכיפורים: צום (וכנראה תשובה), שביתה ממלאכה וקרבנות. לגבי השאלה האם הצום הוא מרכזי או שולי, כבר ראינו את אי ההבנה שלהם. אבל כעת נניח לצורך הדיון שכל הרכיבים בעלי משקל שווה, או אפילו נניח את אי ההבנה (או ההטעייה) שלהם שהצום הוא אכן שולי. חשבו כעת שאתם כיהודים שמחויבים למקרא (בלי שום תושבע”פ) עומדים בפני עובדה מצערת: בית המקדש נחרב. אני מניח שנסכים שאת זה לא עשו הרבנים (הם גם לא רצחו את ארלוזורוב. פשוט מפני שהם היו עסוקים בלקיחת תרומות לישיבות). טוב, אז מה עלינו לעשות במצב כזה? עכשיו אי אפשר יותר להקריב קרבנות, ויום הכיפור נפגע אנושות (לפחות להנחת הדוברים בסרטון). מה לדעתכם היה עלינו לעשות במצב כזה דווקא אם איננו רוצים לשנות פסיק ממה שכתוב בתורה ולא להמציא מאומה מחדש? נכון, בדלית ברירה יש להתמקד בצום ושביתה ממלאכה. הרי זה מה שנשאר מתוך שלושת הרכיבים של יום כיפור שמופיעים בתורה. וראה זה פלא, זה בדיוק מה שהורו הרבנים וההלכה ב”קונספירציה” שלהם. אחרי שבטלה עבודת הקרבנות ההלכה מתמקדת במה שנשאר: הצום והתשובה והשביתה ממלאכה. תשאלו כעת מה הקשר בין ה”המצאה” הזאת לבין תורת משה? הרי זה שהדברים פשוט כתובים בתורה לא מצביע על קשר כלשהו לתורה, לא?

מדברי המגישים בסרטון נראה כמובן מאליו שחכמים המציאו כאן משהו, וכך הם מאלצים את השומע להתמודד עם השאלה האם ההמצאה הזאת אמינה או לא. אבל האמת היא שלמרות שהרבנים אכן “המציאו” לא מעט מהתורה שבעל-פה (ראה בחלקים הקודמים), דווקא כאן הדוברים בסרטון בחרו בדוגמה גרועה במיוחד. ה”המצאה” שעליה הם מצביעים היא דווקא הדוגמה הנדירה שבה הרבנים היו שמרנים לגמרי ולא המציאו מאומה אלא פשוט מיישמים את מה שכתוב (וניתן ליישום אחרי החורבן) כפי שהוא כתוב.

אציין שזו הדוגמה שהם בחרו לפתוח בה את הסרטון. כלומר לדעתם זוהי הדוגמה החזקה ביותר לקונספירציה של הרבנים שהמציאו תורה חדשה שלא קשורה לתורת משה (?!), או כלשונם “זו כבר לא התורה שכתב משה”. אך כפי שראינו זוהי בדיוק התורה שכתב משה בלי בדל תוספת. נכון, כבר לא היתה לשון של זהורית ואחרי עוד כמה עשרות שנים כבר לא היו קרבנות. אז מתמקדים בשאר הרכיבים המקראיים. אגב, בניגוד גמור לדבריהם זו אפילו לא “תורה שבעל פה”, אלא פשוט היישום המתבקש של התורה שבכתב במצב שנוצר.

ושוב, כדאי לשאול את עצמנו היכן כאן הקונספירציה? מה היה האינטרס של הרבנים שעם ישראל יצום וישבות ממלאכה? ולקינוח אשאל מה ההיגיון שבעלי הקונספירציה עצמם יסגירו את השינוי שהם עושים מתחת לאפנו? הרי אותם רבנים העבירו אלינו את התורה שבכתב וגם את התורה שבעל-פה. הם לימדו אותנו ועודדו אותנו ללמוד על הלכות הקרבנות ביום כיפור ובכלל, ולעשות זאת גם אחרי החורבן. אבל הרי זה מסגיר את מזימתם השפלה, לא? כך כולנו נראה איך הם המציאו לנו יום כיפור אחר מזה שבתורה, ונבין שהרבנים הרשעים עובדים עלינו? אז מה ההיגיון שהם יחשפו בפנינו את המידע המפליל הזה?

לסיכום, שאלו את עצמכם למה התכוונה התורה עצמה שנעשה כשהבית חרב ואי אפשר להקריב קרבנות, ובהנחה שאיננו רוצים להמציא מאומה? ראינו שהפתרון האלמנטרי והמתבקש הוא אכן לא להוסיף מאומה, אלא להתמקד במה שנשאר. זה הפתרון היחיד שעקבי לוגית עם המקרא אם לא רוצים להמציא שום דבר חדש. דבר אחד בטוח לגמרי, התורה ודאי לא התכוונה שבמקום הקרבנות נתחיל לאכול לחם קודש בכנסיה בימי ראשון, שנענוד צלב, או שנעשה סרטונים דמגוגיים ומסולפים באינטרנט. דומני שלכל הפחות על כולם להודות שאת זה התורה ודאי לא אמרה. המסקנה היא שכל אלו הם “תורה שבעל-פה” שהמציאו לנו הנוצרים יש מאין. טוב, אז אם מישהו כאן המציא דת יש מאין בלי קשר לתורה אלו לא הרבנים. וכי הם צמים או שובתים ממלאכה ביום כיפור? האם הם כן עושים את מה שמופיע בתורה ובהחלט יכול להיעשות גם היום כשהמקדש חרב? הם לא עושים את כל זה, אלא ממציאים מערכת שלימה אחרת שמנותקת לגמרי מהמקרא, ובו בזמן מאשימים את המסורת הרבנית בניתוק מהמקרא והמצאת דת תחליפית שלא קשורה למקרא. מוזר, לא?

קראו את חלק ההמשך

20 מחשבות על “התייחסות לסרטוני הערוץ המיסיונרי iGod – תושב”ע ו”מזימות הרבנים”: הטיעונים – המשך”

  1. 1. הרב מתחמק מכך שכבר שרוב המצוות בטלו.
    וההבנה הפשוטה היא שאם הרוב בטל אז לא לקיים כלום. רוב כמלא דמי.

    וזה אפילו לשיטת הרב.

    2. הם התחילו עם הדוג’ הזו בשביל ההבנה שישו הוא זה שכיפר על העם. כי הרי מזמן מותו כבר אין צורך בכפרה.

    הרב סילף את כוונתם.

    3. רואים שהכפרה היא הכניסה למקדש האם זה כל כך לא הגיוני. אני לא הייתי דורש את טעמי הטקסט המקראי בטח לא בתור פרושי.

    1. 1. לא ספרתי, אבל רוב ההלכה הרלוונטית אלינו נותרה בעינה. אבל כל זה לא רלוונטי לדיון. אין שום צורך בהמצאת תושבע”פ כאשר נותר לו כל כך הרבה (אין גם צורך אילו הכל היה בטל, אבל זו אופרה אחרת).
      2. אה, כפרתו של ישו היא אכן כוונת המקרא במקום שבטלו הקרבנות. זו לא “המצאה”. סליחה שפספסתי את דבר העומק הזה.
      3. הסברתי את הדברים היטב. יש לכם בעיות בהבנת הנקרא. גם את סוגיית טעמא דקרא אינכם מבינים, אבל אנחנו נמצאים עוד הרבה לפני זה. קודם צריך לפתח הבנת הנקרא פשוטה, ואחר כך ניתן לדבר על הבנה בהלכה ובתלמוד.

    2. 1. ברור לרב שרוב המצוות לא קיימות כיום

      יתרה מכך,
      כשה’ ציווה את העם לקיים את מצוות סוכה ,
      האם הרב חושב שהוא אמר לו כמה צלעות צריכות להיות הסוכה? צלע אלכסונית וכו’ וכו’???

      בוודאי שלא. רוב המצוות הםסימבוליות.

      אלא הפשט הוא שתהיו בסוכה כדי לזכור את היום.

      ולכן “חז”ל” הוסיפו עוד 50 סימנים בשו”ע בשביל לדעת כיצד לקיים את מצוות סוכה.

      כדי שהעם יהיה עסוק במשהו במקום בכפרתו של ישו.

      2.
      זה פרק שלם בנביא. את חטאתינו הוא נשא.
      וגם כתוב שתהיה ברית חדשה לבית ישראל….

      לא ציפיתי שהרב יהיה בקיא בנ”ך.

      3.
      הרב מתחמק ממענה.
      הרי סדר הכניסה הוצמדה לעבודת הכיפורים.

    3. 1. ממש לא ברור, וזה גם לא חשוב. יש די מצוות היום כך שאין שום צורך להמציא תושבע”פ.
      חז”ל לא הוסיפו אפילו סעיף בשו”ע, ואם תסכימו או לא לתקפות התוספות הללו דבר אחד ברור: אין לזה בדל קשר לחורבן. ובכלל, השאלה לגבי כוונת הקב”ה במצוות סוכה לא קשורה לכאן, וכבר אמרתי שלא אענה על ניסיונות הסטה.
      העליתם כאן תזה מעניינת, שלפיה רק המצוות שנותרו אחרי החורבן הן סימבוליות, אבל אלו שחלפו מהעולם עם החורבן הן כמובן מעשיות ממש. זו הבחנה מעניינת שמעידה כאלף עדים על תיאום מראש בין הקב”ה לבין טיטוס (הוא הורה לו לנטרל באזמל חד בדיוק את המצוות המעשיות ולהותיר את הסימבוליות. וטיטוס במבצע צבאי מבריק הצליח לכוין אל המטרה ולפגוע אך ורק במצוות המעשיות ולהותיר על כנן את כל הסימבוליות. מגיעה לו מדליית זהב בקליעה למטרה). לא פלא שהחורבן הכניס אותנו למשבר תיאולוגי ואילץ אותנו להמציא את תושבע”פ. מי יכול על קואליציה של הקב”ה עם טיטוס ביחד?!
      2. כלומר הנביא מסביר כיצד צריכה להיות הכפרה אחרי שחרב הבית? פשוט להוציא להורג אנשים במקום זה. מעניין. אבל לא רק שזה פירוש מעניין אלא הוא ממש קרוב לפשוטו של מקרא. כמה טוב שיש פרשנות פשטית שמייתרת את “המצאות” הרבנים (שפשוט אומרים לעשות את מה שכתוב בתורה).
      3. הסברתי את הדברים בטור עצמו. אני שוב מבקש, נא לעבוד יותר על הבנת הנקרא.

  2. שאלה למישאל וגרגמל

    הואיל ומזימות הרבנים נמשכות ועושות חיל למרות הרדיפות והפיתויים, וגם העולם עדיין לא מתקרב לחזון השלום של ימות המשיח – נראה לנו שכפרתו של ישוע לא כל כך הצליחה.

    לפיכך עלה בדעתנו להציע לכם שתתדבקו במידותיו של המושיע, תלכו בדרכו ותשלימו את כפרת העולם 🙂

    בברכ ‘כפרה עליכם’, זומבה פילאטוס, יהודי מהקריות

    יש אמנם בעיה הלכתית, שכן אין סנהדרין היכולה לאשר את מעשה הכפרה הנעלה, אך בעיה זו כבר נפתרה לשיטתכם, שכן כל עניין הסנהדרין נדרש רק על ידי התורה שבעל פה ואין לה יסוד בכתובים…

  3. אני שמח לשמוע שאתם מסכימים שיש רק תורה אחת. בניגוד לנצרות שהתיימרה להביא תורה חדשה המתיימרת להחליף את הישנה, ומכוחה ביטלו את האיסורים החמורים של חילול שבת ביטול ברית המילה ואכילת חזיר ונבילות – חז”ל התבססו בכל דרכם על התורה, אדרבה הוסיפו סייגים והידורים הבאים להפנים את רוח מצוות התורה.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

  4. אם השופטים נועדו רק לשמירת הסדר החברתי

    אם השופטים נועדו רק לשמירת הסדר החברתי:

    (א) למה צריך שופט על כל עשרה יהודים?
    (ב) למה השופט המרכזי צריך להיות ב’מקום אשר יבחר ה’? רומא לא טובה?

    אבל אם יש תרי”ג מצוות, והרבה פרטי הלכות, הן בין אדם למקום והן בין אדם לחבירו – מובן למה צריך הרבה שופטים ולמה השיפוטמ המרכזי הוא במקום המקדש!

    בברכה, ש.צ. לוינגר

  5. חברים יקרים. אם תמשיכו בניסיונות להסיט את הדיון אתחיל למחוק את הודעותיכם. אמנם אני לא אוהב את השיטה אותה אימצתם בדף שלכם (שלא מאפשר תגובות), אבל כעת אני מתחיל להבין שלפעמים אין ברירה.

  6. הרב התחמק מהטענה על לשון הזהורית. הטענה הייתה שה’ עזב את עבודת הקורבנות מכיוון שבדיוק באותה תקופה ישוע הגיע. איך תסביר את זה שהזהורית הפסיקה להלבין? דווקא כשישוע הגיע?

    1. אתה באמת מצפה לתשובה לטענה המגוחכת הזאת? נניח שהלבנת לשון הזהורית אכן מופיע בדיוק כשישו נולד, או הופיע (מה שלא נכון עובדתית). אז מה? מה זה מוכיח? האם גם החורבן הוא בגלל הופעת ישו? שמעת פעם על כשלי קורלציה? העובדה שיש שני אירועים סמוכים (קורלציה) לא אומרת שאחד הוא סיבתו של השני. ממש לא. לפי ההיגיון הזה גירוש ספרד הוא סיבתה של גילוי אמריקה (או ההיפך) כי שניהם קרו בשנת 1492.
      זה ממש מעליב לחשוד בי שאני מנסה “להתחמק” מטיעון עלוב כזה. ילדים בגנון מעלים טיעונים מאתגרים יותר (וכושלים פחות).

    2. הדוגמא שננת על גירוש ספרד לא מתאימה. ואסביר למה:
      בין שני האירועים שנתת אין שום קשר.
      לעומת זאת, בין אי הלבנת לשון הזהורית ובין הגעתו של ישוע יש קשר הדוק:
      הלבנת לשון הזהורית מסמלת את קבלת הקורבן, אך היא הפסיקה להלבין משום ש-ה’ כבר לא מקבל קורבנות. למה? כי הגיע המשיח שמחליף כעת את הקורבנות.
      בבירור יש קשר הדוק בין שני האירועים והם לא “סתם” קרו באותה תקופה

    3. מקס, אתה גם יכול לתלות זאת בחתימת המשנה, בחורבן ירושלים, או בהולדת רבן יוחנן בן זכאי, או ר”ע. כפי שהסברתי, קורלציה אינה אומרת יחס סיבתי. תמיד אפשר להציע תיאוריות אד הוק שייתמכו על ידי כל עובדה במציאות. לדוגמה, אני יכול להסביר שהעץ נושם דרך העלים ובכל סתיו אני מהווה תחליף (כי החמצן זורם דרכי), ואז להביא לזה הוכחה מכך שהעלים שלו נושרים בסתיו. זה כשל ידוע בחשיבה סטטיסטית. אם ה”משיח” שלך היה מנבא מראש שתפסיק לשון הזהורית להלבין כי עכשיו הוא התחליף אליה – ניחא. אבל להסיק מזה לזה זה פשוט הבל.

  7. הרב רק ניסה להראות שהטיעונים שלהם פגומים לוגית ושיכלית.
    איך לשון הזהורית קשורה להפרכת התושב”ע? סתם קוריוז שהם הכניסו באמצע…

    ובלי קשר… חבר… אל תיתן להם לעבוד עליך, אל תיהיה תמים. הם הסתירו ממך 2 עובדות ‘קטנות ולא חשובות’:

    1. צליבת משיח השקר היתה בין השנים 26-36 לספירה. לא יודעים בוודאות, משערים שבאחת מהשנים האלו. לראיה, עיין בספרי ההיסטוריה שלהם עצמם. טוב אז נבחר את האופציה שהכי מתאימה לתזה שלנו. יופי של הוכחה. לא נורא בשביל לשקר אפשר להתאים גם את ההיסטוריה.

    2. הם הסתירו ממך את הקטע המלא.. “”תנו רבנן: ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק (כלומר 80 שנה לפני החורבן) היה גורל עולה בימין, מכאן ואילך – פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל. והיה לשון של זהורית מלבין, מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין…… תנו רבנן: ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין, ולא היה לשון של זהורית מלבין””
    כלומר גם לפני צליבת אותו האיש ובימי חייו לא תמיד לשון הזהורית היתה מלבינה! אם לשון הזהורית היא מדד למשיחיתו למה היא לא תמיד הלבינה? הרי בא כביכול המשיח!.
    אענה לך, בגלל שאין קשר בין הדברים. מה שהמשיחיים מסתירים ממך הוא שבמקורותינו 40 הוא מספר טיפולגי לגבי זמן לחזרה בתשובה, 40 שנה לשון הזהורית פעם הלבנה ופעם לא, 40 שנה עד החורבן, 40 יום שנתן הקדוש ברוך הוא לנינווה, 40 ימי תשובה, ותשקוט הארץ 40 שנה בשופטים, 40 שנה תשב מצרים חרבה, 40 שנה נתן הקדוש ברוך הוא את ישראל ביד הפלישתים, 40 מכות לחוטא ועוד. אז גם פה 40 שנה לפני החלו הסימנים (ב-2 שלים כאמור).

    ויותר מזה, וגם אם היה מדובר בוודאות ב-40 שנה ולא היה הקטע המלא שהבאתי… מה זה מראה? יש ככל הנראה עוד אנשים שנפגעו באותה השנה. אולי החורבן הוא רק בגללם? מאיפה ההיקש העקום הזה. שלא נדבר זה כמובן לא קשור לנושא הסרטון בשום צורה.

    בקיצור, אל תיתן להם לעבוד עליך.

    1. מקס היקר – טענתך יפה, אבל הינך מכיר את מעשה השליחים שעלו לירושלים וריפאו מום ברגלי אחד בן 40 שישב בשער י-ם וביקש צדקה מהם ולא היה להם אז ריפאוהו וקיפץ על רגליו ועלה עימם להתפלל מנחה – מדוע לא אמרו לכהנים שהם פטורים מעבודתם בבית המקדש? האם מתישהו כן אמרו בברית החדשה שאין צורך בקרבנות?
      ואם אמרו היכן שהו בברית החדשה אז האם הענישו את הכהנים שממשיכים לשרת שם ומקריבים קרבנות מידי יום?
      ב. כתוב מפורש בנביאים שהבית מקדש נחרב כי הפסיקו להעלות נרות…:”כי-מעלו אבותינו, ועשו הרע בעיני ה’-אלוהינו–ויעזבוהו; ויסבו פניהם ממשכן ה’, וייתנו-עורף. ז גם סגרו דלתות האולם, ויכבו את-הנרות, וקטורת, לא הקטירו; ועולה לא-העלו בקודש, לאלוהי ישראל. ח ויהי קצף ה’, על-יהודה וירושלים; וייתנם לזעווה לשמה ולשריקה, כאשר אתם רואים בעיניכם. ט והנה נפלו אבותינו, בחרב; ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי, על-זאת. י עתה, עם-לבבי, לכרות ברית, ליהוה אלוהי ישראל; וישוב ממנו, חרון אפו. יא בניי, עתה אל-תישלו: כי-בכם בחר ה’, לעמוד לפניו לשרתו, ולהיות לו, משרתים ומקטירים”
      צא וראה בעיניך שאין קשר בין “משיח” ישוע לבית המקדש ולקרבנות כלל וכלל ובטח לא לזהורית…
      ואם ישוע מבטל הקרבנות בטח לא אמור לבטל קרבנות של האנשים שלא מאמינים בו כמשיח, כי רק המאמינים בו לדעתכם מתבטלים עוונותיו. אבל רוח שקר ותעתועים עולה לכם וכך גם יהא מבטחכם.

  8. בס”ד

    לכבוד הרב שלום. אני לגמרי מסכים איתך שאין להסיט את הדיון, אך קשה לראות טענות משונות כמו “וההבנה הפשוטה היא שאם הרוב בטל אז לא לקיים כלום. רוב כמלא דמי.”
    פשוט קשה לבלוע את זה. הרי אם זו ההבנה הכל כך פשוטה מדוע לאחר חורבן בית ראשון לא הבינו ככה? מדוע דניאל התפלל וביקש שה’ יסלח לחטאי העם אם אין קרבנות ואין אפשרות לכפר? מחילה מהרב, אבל פשוט קשה לא להגיב לאיוולות הזו ולראות יהודים נופלים בטענות משונות כאלה.

השאר תגובה