מי יותר נורמלי, החסידים או הליטאים?
לכבוד הרב מיכי.
האם דעתך יש הבדל במידת ה'נורמליות' בין הזרמים החרדיים? מצד אחד, אצל הליטאים יש את הלומדע'ס, גמישות מחשבתית ופתיחות חיצונית שמוותרת על עיסוק מיותר בשימור סממני לבוש אנכרוניסטיים [שלדעתי הוא בזבוז זמן מוחלט]. מצד שני, דווקא אצל החסידים יש יותר בריאות נפשית ביחס ל"עויילם הזה", הם לא חיים בעניות בשל התחייבויות כספיות דמיוניות בשידוכים, [כיום כל ליטאי מוכרח להתחייב על ביתו כחצי מליון עד מליון] כמו כן הם יוצאים לעבוד לאחר החתונה בשונה מהמגזר הליטאי המסתגר. האם הכלים השכליים המפותחים יותר של הליטאים הופכים אותם לפרטנרים רלוונטיים יותר לשיח, או שהפרגמטיזם (במידה מועטת, כמובן) החסידי הופך אותם לשפויים יותר בעיניך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כבחור ישיבה חרדי יש לי רק את החברות הכושלות האלה, ואני מוכרח לבחור אחת מביניהן.
לא, אתה ממש לא מוכרח. אתה מזכיר לי את המימרא הידועה שעדיף להיכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם. ואנוכי הקטן תמיד נוהג להוסיף שהכי טוב לא להיכשל בשניהם.
ראה גם כאן עמ' 66-7: https://mikyab.net/wp-content/uploads/2025/11/%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A.pdf
איך אתה יודע שהוא לא חייב? אתה מכיר את האילוצים שלו?
תודה על דבריך, אבל במישור הפרקטי "האופציה השלישית" (לא להיכשל באף אחת מהן) היא כמעט בלתי אפשרית עבור מי שנמצא עמוק בתוך המגזר החרדי. פרישה ממנה היא לא צעד קל בכלל, יש לי משפחה, קהילה, סביבה, אני לא יכול ביום אחד לברוח מכולם.
אני עומד כעת בתקופת השידוכים, שהיא "צומת ההחלטה" הסופית. מכיוון שאני נאלץ (מהסיבות הנ"ל) לבחור משהו בתוך המגרש החרדי, השאלה שלי היא איזו מערכת מאפשרת לי יותר "איים של שפיות" להתקיים בתוכה? אשמח לתגובת הרב.
אין לי מה לומר. תבחר בת זוג שנראית לך, ואז תחליטו יחד לאן אתם פונים.
אולי כדאי מראש לחפש אחת שגם היא חושבת על האופציה השלישית בלי קשר לרקע החרדי שלה. השאלה המעניינת היא מה הקודים הפנימיים לזהות אחת כזאת אבל כיון שאינני חרדי אז מבחינתי זה סינית. אולי אני אשאל שכנים שחתכו מהעולם החרדי יחד עם נשותיהם איך אפשר לזהות אחת כזאת.
אני נישאתי כחרדי מלא מלא בלי שום הו"א לפזול לקהילות אחרות
כך גם רעייתי תחי'
ובשלב שהגענו להבנה שהחרדיות היא לא דרך עבודת ה' אלא סתם טעות ונחשלות
חתכנו עם 5 ילדינו לקהילות אחרות בישראל
לא שהיה קל אבל האמת אהובה מהכל
כך שזה קשה דורש אבל אפשרי
עצה טובה
אם הגעת למסקנה שאתה רוצה להיות עובד ה' ביושר בעת הזאת ולא חרדיות עדיף והרבה יותר קל לחתוך כרווק מאשר כנשוי עם ילדים
רוב רובו של הקושי הוא בראש ובדימיון ולא במציאות
הסביבה בהתחלה בהלם וחושבים למנוע/להפריע/לשחד/לקרב
כשרואים שאתה נחוש הם יורדים מזה
הרחוקים יותר פשוט יעסקו בעניניהם והקרובים יתקשו להשלים בשלב ראשון שלב שני שרואים שאתה בדרך אחרת בד"כ יתרגלו ויעדיפו לא להפסיד את הקשר איתך
בדוק ומנוסה
חכם בעל ניסיון, אתה מבין שאיני יכול לסמוך על הנס. כשאני בוחר בת זוג עליי גם לקחת בחשבון שהיא לא תרצה לחתוך, מה גם שאיני יודע אם אכן אוכַל לעשות שינוי דרמטי כזה בחיי, אפילו שאני סבור שהמגזר החרדי שבוי בדעות מעוותות למדי, אי אפשר לעזוב את המשפחה, וודאי שלא לצער את ההורים שלי בבחירה כזו.
אגב בנוגע לעצה שהציע לי "חכם בעל ניסיון", לא נראה לי סביר לחתוך בתור רווק. כי בתור חרדי אם אחתוך אהיה מוקע לגמרי, ושמי בשידוכים יקרוס, ברור שאם אחתוך זה יהיה רק לאחר נישואי (כמובן לפני שיהיו לי ילדים שחונכו על ברכי ההשקפה החרדית "הדגולה" במוסדותיה "המדהימים"). לכן זה נהפך ליותר מורכב.
ובאופן כללי כפי שכתבתי מקודם, אף לאחר שאתחתן מסתבר שלא אחתוך, כי אין לי לאן. הציבור הדתל"י לא מספיק דתי עבורי, כלומר לדעתי חברה שיש בה אחוזי נשירה גבוהים – אינה מוגדרת כחברה דתית.
אמנם מבחינה הלכתית כן, אבל מעבר לכך שאני שומר הלכה, אני גם פרגמטי ומבין שכדי שילדיי יהיו שומרי תורה ומצוות עדיף שלא אהיה במגזר זה, מאחר שיש סיכוי שהם לא ישמרו תורה ומצוות, לפיכך המגזר היחידי שנותר לי הוא המגזר החרדי, שיש בו קטגוריות רבות, ועליי רק לבחור אחת מביניהן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer